קשיים בטיפול

שלום, אני בטיפול שנתיים וחצי. לפני כל פגישה עדיין יש לי לחרדה נוראית (שלשול, יובש בפה, עצבנות יתר..כאבי בטן). המטפלת כבר מכירה את זה, אבל שום דבר לא עוזר. אני לא מפחדת ממנה, אבל אני כן מפחדת מהתכנים שיעלו, מהדברים שיחשפו, מהכאב שאשאר איתו... היא מנסה עכשיו ללכת בקצב שלי, כי בהתחלה היא לחצה, ופתאום היא שמה לב לזה, אבל עדיין עם האטת הקצב, הכל עדיין כואב לי. לא מצליחה להשתחרר אצלה, יושבת כאילו שאני בחדר חקירות. עד כמה אני צריכה לתת לעצמי זמן? להמשיך? לוותר?

שלום נועה. מגע עם זכרונות, מחשבות או רגשות קשים יכול להיות כואב ומטלטל. כדי לתת להם לעלות צריך בטחון ותחושה שאת סומכת - לא רק על המטפלת שלך, אלא גם על עצמך. שלא תשברי, שלא תתמוטטי, שתוכלי לעמוד במה שייקרה. התחושות הללו, של בטחון, אמון וכוחות, הן תחושות שנבנות לאט לאט, ולתהליך הבנייה שלהן יש חשיבות עצומה. בתהליך הזה את מאפשרת לעצמך ללמוד ולתרגל חוויה נפשית אחרת, חדשה, שונה מזו שהכרת במשך שנים. כל אלה דורשים סבלנות והתעקשות. אני מאמינה שתוכלי בהמשך להסתכל אחורה ולראות את התהליך שעברת, גם אם נדמה ש"כלום לא משתנה", ושהחרדה והפחד לא פוחתים. אני מציעה לך לדבר על כך בטיפול, לשתף את המטפלת שלך בקושי כך שלא תהיי בו לבד, וכדי שתוכלו ללמוד ממנו עלייך ועל הקשיים שלך. ובעיקר - אל תתייאשי. בהצלחה, מלי.