לדוד
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הי דוד עבר לו שבוע וחצי ללא המטפל..פעם שנאתי את המילה הזו - מטפל. הייתי מתעקשת על פסיכולוג בתואנות רציונאליות שהמילה מטפל/ מטופל מנציחה את חוסר היכולת של בן אדם לעזור לעצמו, והוא חייב להיות מטופל.היום המילה פסיכולוג נשמעת לי קצת מנוכרת כשאני מדברת עליו, והמילה מטפל יותר..קרובה? לא יודעת..בהחלט ניתן לומר שהשתנה היחס שלי אליו, בלי יותר מדי חשדנות, התנצלויות, רגשות יתר וכו..גם מצידו השתנו דברים. קצת לפני שהוא יצא לחופש אמרתי לו שהוא חושב יותר מדי, והוא אמר שאני לא הראשונה שאומרת לו את זה, אז אמרתי לו שזה בסדר כי אני מרגישה יותר מדי אז זה מאזן אחד את השני. הוא ענה שאולי לפעמים אנחנו גם חושבים וגם מרגישים יותר מדי..בקיצור הוא הבין, ואני חושבת שגם אני, שלפעמים צריך פשוט להיות.. זה עשה את החופש הזה ליותר קל, ההרגשה שאנחנו יותר מסונכרנים..לא הייתה פה שום שאלה, סתם משתפת כי כפי שאמרה לי ~נילי~ שבוע שעבר ( לא הספקתי להודות לך, אז אם את קוראת, תודה (: ) זה בהחלט בית חמים והצוות נהדר.. שתהיה משמרת נעימה, אני הולכת לקנות קילו גלידה. אופיר
שלום אופיר איזה סיפור יפה. ממש תודה על הסיפור הזה, על מפגש בין שני אנשים, אחד פסיכולוג, או מטפל, אחרת מטופלת, או אופיר. בסיכומו של דבר, מה זה משנה? בבסיס, נשמע שפשוט ובאמת נפגשתם. אני לגמרי מאמין לך שזה עושה את החופש ליותר קל, ובטח גם מגביר את הרצון להפגש שוב.. תפיקי את המיטב מהגלידה. הזמן, חשוב לזכור, עובר. להתראות דוד
(:
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
