נטיה להתאבדות

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

12/04/2001 | 22:22 | מאת: tal

שלום! לידיד נורא טוב שלי יש נטיה להתאבדות. הוא ניסה בעבר להתאבד, ואני מאמינה שהוא ינסה שוב (אבל אני מקווה שהפעם זה לא יצליח לו). הוא נמצא בטיפול פסיכולוגי, אך מסרב לקחת תרופות. הוא "דופק" לעצמו את החיים: הוא לא לומד, הוא מעשן גראס, הוא מסתובב עם אנשים שלא אוהבים אותו ומשפיעים עליו לרעה (הם אלו ששכנעו אותו להתחיל לעשן גראס), הוא לא ביחסים טובים עם ההורים שלו, ובקיצור - המצב שלו לא כ"כ טוב. לפני כמה ימים הוא התקשר אלי וסיפר לי שהוא רוצה למות ושלא אכפת לו מאף אחד.. הוא לא ניסה שום דבר הפעם, אבל אני מפחדת שהוא ינסה. הוא בן 16, מה שמסביר שינויי מצבי רוח אבל אני חושבת שהוא בהחלט מגזים. אני מאוד רוצה לעזור לו, אבל אני לא יודעת איך, ומפחדת שאולי אני אומר משהו שיזיק לו. תודה, טל

13/04/2001 | 11:08 | מאת: jacki

טל, לפי מה שאת מספרת, אפשר להבין שידיד שלך נמצא במצב נורא קשה, ואת לא פחות. הרצון שלו למות חייב לנבוע ממשהו, אני מבינה אותו, ואם הטיפול הפסיכולוגי לא עוזר והוא ממשיך בשלו ועוד מסרב לקחת את התרופות, אז יכול להיות שהטיפול לא יעיל מספיק. האם יש עוד אנשים שיודעים על המצב בו הוא נמצא, ואולי יכולים לעזור לו( למרות שזה לא נשמע לי כה משכנע) ? מה עם ההורים שלו? איפה הם נכנסים לתמונה? אני יודעת שאנשים במצב כזה חייבים להשגחה צמודה( מניסיון) , שכל הזמן ישימו עין עליהם, כי הם מסכנים את עצמם, ברגע שזה יגיע, הוא לא יחשוב פעמיים. תהיי חזקה, ממני jacki

13/04/2001 | 11:17 | מאת: אביב

לפעמים לידידים כאלה באמת קשה נורא לעזור, וזה משאיר אותך במצב מאוד חסר אונים לעומתו, יודעת על הכוונות אבל לא יכולה בעצם לעזור או לעשות משהו, אם הוא בן 16 רצוי וכדאי לדווח ליועצת בית ספר אם הוא נמצא במסגרת חינוכית כלשהי, או להורים, שיכולים יותר להשגיח מקרוב על התנהגותו, ולדעתי כמה שיותר מוקדם יותר טוב. אולי כדאי אפילו לחשוב על לספר על זה לפסיכולוג/ית שלו כדי שידעו על הכוונות, בטיפול פסיכולוגי למטפל יש את הכלים להתמודד גם עם כוונות אובדניות, כשהם מודעים להם. בכל מקרה, כדאי לך להישאר שם לצידו, ולא ללכת, מה שתאמרי לא נראה לי שיכול להזיק, גם אם לא יועיל, אבל אם תלכי ממנו, זה יכול להזיק.

13/04/2001 | 11:59 | מאת: jacki

נכון. גם ידידך אינו מראה את זה, אני בטוחה שהוא זקוק לך, וכשאת לידו הוא מרגיש אחרת מאשר הוא לבד, כשהוא מרגיש שהבעיות כאילו מעליו, והוא לא בדיוק יודע איך לחיות עם זה. איך זה הולך ביניכם בדיוק, יוצא לדבר על מה שמפריע לו? הוא עושה זאת בקלות, מרצונו, או את זו שפותחת בנושא? אני מקווה ששניכם תהיו בסדר. יום טוב. jacki

13/04/2001 | 11:59 | מאת: jacki

נכון. גם אם ידידך אינו מראה את זה, אני בטוחה שהוא זקוק לך, וכשאת לידו הוא מרגיש אחרת מאשר הוא לבד, כשהוא מרגיש שהבעיות כאילו מעליו, והוא לא בדיוק יודע איך לחיות עם זה. איך זה הולך ביניכם בדיוק, יוצא לדבר על מה שמפריע לו? הוא עושה זאת בקלות, מרצונו, או את זו שפותחת בנושא? אני מקווה ששניכם תהיו בסדר. יום טוב. jacki

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית