ממה כל זה נובע... ומה זה בכלל...

מלי שלום בזמן האחרון (כבר כמה שנים) אני נמשך בכוח רב אל חוויה רבת עוצמה. אני רוצה להפקיד את גופי ונפשי בידיה של גבירת ליבי. אני רוצה להיות מסוגל לתת לה את גופי וגם את נפשי ללא כל מגבלה או הרהור נוסף של אחרי מעשה. כעין נעשה ונשמע... כדי לבדוק אם אכן אני מצליח לעמוד בדרישות שאני מציב לעצמי, אני אמור להיות מוכן לעמוד בכל מבחן של כאב גופני או נפשי. בכך אני מראה שאני סומך על גבירתי שתדאג לכל צרכי הנפשיים והגופניים גם אם לשם כך היא תאלץ להעניש אותי, לחנך ולאלף אותי כדי שאתאים לצרכיה. אני רוצה בעצם לספק את כל צרכיה ולהיות לה לעבד. אני לא מבין מאין נולד הצורך הזה ומה טיבו. בבקשה תנסי להסביר לי את הדבר בצורה אמיתית. אל תחשבי שאת צריכה להגן עלי מפני משהו - אני כבר יכול לשאת כל מה שתאמרי וגם לקבל אתמסקנות דבריך. ראוי לציין שכשהייתי צעיר, כבן ארבע עשרה היו לי דווקא פנטזיות במידה מסוימת הפוכות.. בהן הייתי אני כמו מלך, כמו שלמהל משל שיש לו הרמון אינסופי.ואולם, יום אחד כל הפנטזיות הללו נעלמו ופינו את מקומן לדברים אחרים. היום אני לא יכול ליהנות מהן אפילו לא כשאני מתאמץ מאוד. ראיתי לאחרונה באינטרנט שבקליפורניה למשל יש קהילה ענקית של אנשים כאלה והם עוסקים גם בצדדים האינטלקטואלים של התופעה ברצינות רבה, כולל הרצאות וסדנאות וכן הלאה. כל הדבר הזה מנוגד באמת להגיון שלי ולמרות זאת אני לא יכול להתכחש לצורך הזה. תודה, עובדיה

שלום עובדיה. אתה מתייחס לתופעה של עבד ומלכה, השייכת לתחום הסאדו-מזוכיזם. אני משערת שדרך הפנטזיה (ואולי מימושה) אתה מנסה להמחיז ו"לעכל" דרמה של יחסים שאתה חווית. הרבה פעמים פנטזיות כאלו מתעוררות סביב תחושות (לא בהכרח מודעות) של השפלה והקטנה בתוך מערכת יחסים עם אדם משמעותי. דרך מימוש הפנטזיה אתה פוגש את הכאב והבלבול, אך הפעם ממקום "שולט" לכאורה (שהרי אתה בוחר להיות בסיטואציה, בוחר את התפקיד שלך בתוכה, וגם יכול לבחור לעזוב בכל רגע), וזה מקנה תחושה של כוח והקלה, במקום שנחווה כנראה ככואב, פוגע ומבהיל. אני מציעה לך לבדוק זאת לעומק בטיפול, בנסיון להבין מהן חוויות "העבד" וה"גבירה" שחווית בעברך, מבלי יכולת לתת לכך מילים אז. נדמה לי שמגיע לך ללמוד להנות ולהיות מסופק בקשר קרוב, שבו אתה מוערך, לוקח ומקבל מקום, אהוב ורצוי. בהצלחה, מלי.

תודה על התשובה המפורטת. אני כנראה לא חוויתי תחושות השפלה והקטנה כפי שאת אומרת ועל כן חשבתי לברר באמצעות היפנוזה (ראיתי שיש פסיכולוגית אחת שעושה היפנוזה) ולגלות את אותם הגילגולים הקודמים שלי בהם הייתי עבד לגבירה, הנקודה היא שזה לא זכור לי כחוויה רעה אלא להיפך אותה גבירה בעצם מביאה לי שקט נפשי ואני שמח שהיא מאפשרת לי. משחר נעורי התפעלתי מהכישרון של הכלב לזכות באהבת גבירתו, מהאופי החיובי שלו, ממסירותו האין סופית, מהאופן בו הוא מקבל את הדין, ממנהגו האבירי ללקק את היד המושטת ולכשכש בזנב אפילו כשכהוא נאלץ לספוג עונש על מעשה או על מחדל.ואף אני רציתי להיות הכלבלב האהוב של אמא. והיום אני עצמי רוצה לנהוג כמותו - להיות כלבה הצייתן של גבירתי. לצאת מגדרי בשמחה כשהיא מזהה בי את התכונות הכלביות שכה אהבתי. להבין מהו חפצה האמיתי.