לדרור בבקשה

לדרור, רציתי להודות לך, על הסיוע שהענקת לי בשבוע שעבר. (בהקשר לפסיכולוג, שלא בא לבקר במשך 8 ימים, למרות שאושפזתי בטיפול נמרץ לב). הסיוע שלך עזר לי לדבר איתו על כך. לא הצלחתי להבין באופן ברור, מדוע לא הגיע. הוא אמר, שרצה לבוא ולא הסתדר לו לבוא. ??(צלצל פעם אחת מייד לאחר האשפוז, אך לא נתנו לי לדבר איתו ורק מסרו ד"ש). לאחר 8 הימים, אכן, הגיע. שמחתי מאד שהגיע (זה היה כבר מחוץ לבית החולים), ואמר, שרצה להגיע ולא הסתדר לו מבחינת אילוצי הזמן, וגם אמר, שלא היה בטוח, שזה טוב שיבוא. (הבנתי, שמדובר בשאלת גבולות המטפל והמטופל) (למרות שידע שרציתי מאד שיבוא. הזמנתי אותו ישירות לבוא). סיפרתי לו, שאני שמח מאד שהגיע, ושהתעצבתי מאד, כשלא בא. לא הססתי לומר את כל מה שציפיתי לו, ולא מילא. (אך עשיתי זאת בצורה ראוייה וזהירה). הדבר הטוב שעשה, זה, שהקשיב, ולא ניסה לחפש עוד תירוצים וכו'. חסרה הייתה לי התנצלות וצער, אך הוא לא האיש שיעשה זאת. אני חייב להדגיש, שהוא מאד מאד מפגין איכפתיות בדרך התנהלות הטיפול הנפשי, (פרטי), והוא עשה מעל ומעבר לכל מה שמצופה מפסיכולוג, על מנת לעזור לי, (כולל יציאה מחוץ לקליניקה, על מנת לקדם מהלך מסויים, ונסע מרחק רב על מנת לעזור). הוא גם השתתף באירוע אישי שארגנתי, למרות שהסביר, שהוא הסס לפני כן, אם נכון לעשות זאת. מעבר לכך,הוא מפגין הרבה מאד מאמץ לחפש אלטרנטיבות לשיפור איכות חיי. והפעם - הוא איכזב אותי. לא הבנתי את ההמנעות מהגעה. הודה, ש מישהי אחרת (שהיתה בקשר איתי) נתנה לו להבין, שטוב יהיה אם יגיע. וזה גם מצביע על כך, שהיא שימשה כטריגר...ולולא היא, ולולא הטלפון שלי אליו, לאחר שיחרורי, כשהזמנתי אותו שוב, יתכן, ולא היה מגיע. מצד שני, אני לא חש בטוב, שמא "הפעלתי עליו לחץ פסיכולוגי...לבוא לבקר".... זה מעיב מאד על הקשר שלי מצידי אליו. קשה לי לעבור על זה כך סתם. ושיחה נוספת איתו מיותרת. היא תהיה רק נודניקית.... בסופו של דבר, נדמה לי, שהוא בדרך כלל לא שש לביקורי חולים.... ויתכן וזה נובע מזה. אני בדרך כלל מאד רגיש וקולע לתחושות שלי. יתכן, ולא היה לו נעים להגיע... ונמנע.... עד שההיא דיברה איתו. טוב. אפשר לומר, שזה מפריע לי, שאי בואו לבקר הפריע לי... אני חושב שאני מעריך אותו מאד והוא חשוב לי. וזה פגע. בסופו של דבר, הממצא שנמצא באשפוז היה קשה. והוא ידע על כך. הייתי מפוחד, אך איש לא ראה זאת. חייכתי , צחקתי, והייתי במצב רוח טוב. והייתי זקוק דווקא לו. חבל. שוב - אתה זה שהיית לצידי בצר לי. לכן, תודה רבה רבה רבה רבה לך. זו הייתה הכניסה שלי הראשונה לפורום, לפני שבוע, וזה עזר. תודה עמית

עמית שלום, אני שמח שהרגשת שאתה יכול להיעזר בפורום. יחד עם זאת אני תוהה יחד איתך האם אתה יכול להיעזר בטיפול במה שקרה ביניכם. להבין למשל מדוע הרגשת כל כך נפגע מכך שלא הגעת. מדוע חשת אשמה כאשר הוא הגיע לבסוף והרגשת שעשה זאת רק לאחר שלחצת עליו. אני לא חושב שצריך לעבור על זה כאילו כלום כל עוד זה מפריע לך. כן צריך לתת לזה מקום בטיפול וזה לא נדנוד, זהו חלק מהטיפול, להבין מה קרה ביניכם וגם מה קרה לך ובך בכל התהליך הזה. דרור