מבולבל
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני אורי בן 36 אב לשלושה חושב שאני מאוהב בבחורה שהגיע לעבודתי לפני חצי שנה מאוד אוהב את אשתי ואת ילדי לא מצליח להפסיק לחשוב עליה משהו בקולה עושה לי משהו קרוב אני חושב עליה גם כשאני בחופשה עם משפחתי חושב על עיניה על קולה על כולה אני מרגיש שמחה כשאני יודע שאראה אותה היום שנעבוד היום ביחד זה משהו שמעולם לא קרה לי כי אני אוהב את אשתי אני חושב על מילים שאמרה לי על שיחות שמראות כמה יש לנו מן המשותף אני מתבייש ומפחד להודות שאני מאוהב בה מה אני ילד? יש לה בן זוג ולי יש את אישתי אני יודע ששום דבר לא יקרה מליון בחורות עבדו ועובדות אצלנו אבל בה רק בה יש משהו שאני לא יודע מהו זה לא בגלל שהיא מאוד יפה אפילו לא בגלל שהיא מעניינת אולי זו אהבה
אורי חמוד לא צריך להבהל מרגשות בעיקר לא מאהבה.... גם גברים נשואים לא יכולים לשלוט ברחשי הלב וללב דרכים משלו להרגיש.... לא כולם זוכים להרגיש מה שאתה מרגיש ובטח שאתה אוהב את אישתך אך אולי גם אותה אבל קצת אחרת.... התאהבויות קורות ולשכנע את עצמך שזה לא אמיתי או שאתה אוהב את אישתך לא ישכנע את הלב שלך להפסיק להתרגש כשאתה רואה אותה..... רק אהבות שיהיו לכולנו אם אין אהבה אז מי אנחנו:-)
אורי שלום, מהדברים שלך אני שומע לא מעט אשמה, ואולי גם בהלה מהרגשות שאתה מרגיש כלפי אותה אישה. עולות לא מעט שאלות עקב כך, מדוע אתה כל כך מבוהל, מה יש שם שמעורר בך כל כך הרבה אשמה ותחושה שאם אתה מרגיש משהו אתה בהכרח גם תפעל לפיו וזה ישנה את חייך, או שמשמעו שאתה אולי לא אוהב את אשתך כבעבר. כאמור אני מבין את החשש, אבל התשובה לכל השאלות הללו אינה בהכרח כן. דרור