אוהבת לא אוהבת
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום מלי, זקוקה יותר ויותר לפורום בזמן האחרון, אם זה בגלל החופש שלי ושלה, או בגלל שקורה שם משהו לא נעים בקשר ביני ובינה. יש תקופות נעימות יותר בטיפול של אמון, קירבה, פתיחות, שינוי והתקדמות ולעומת זאת גם תקופות של חוסר אמון, חוסר הבנה, אכזבה וכעס. כמובן שלא ניתן להפריד בין התקופות ואחד נכנס בתוך השני. הפעם התקופה השלילית ארוכה מהרגיל, קשה לי. אני מרגישה שאנו מדברות ומדברות, אבל אין שינוי, להיפך יש תקיעות. ואנחנו מדברות רק על הקשר בינינו, ויש דברים אחרים חשובים. אני מרגישה שהפער שנוצר גדול מדי, קשה לי לשתף אותה ותחושת חוסר האמון הולכת וגדלה. מה לעשות? לשחרר? להמשיך? אבל יש מטען גדול בדרך! המטפלת מנסה, אבל משהו שם לא מתרחש. היא משתדלת בדרכים טכניות, לזמן אותי לפגישה למרות שהיא נמצאת בחופש כי היתה תחושה של החמצה בפגישה לפני, לתת לי הארכה של 10 דקות מדי פעם, אבל זה לא מזיז לי. אני צריכה משהו אחר, ואני מביעה אותו הכי טוב שאפשר. אני צריכה יותר יחס חם, עידוד, הבנה אמיתית של מי שאני ומה שאני חווה. ואת זה אני לא מקבלת. האם המטפלת תשתנה, היא חייבת? אולי היא פשוט כזאת לטוב ולרע? כן, זה מוכר לי ממערכות יחסים אחרות, כן זה שיחזור של תחושות שיש לי כלפי הוריי, אבל בכל זאת יש פה משהו נוסף. מה את חושבת? אני מרגישה שאני רק מתאכזבת כל פעם מחדש, ומאשימה בלי סוף. אוף!!! נמאס לי מהתחושה הזאת, ואני עייפה מדי מההתנצחויות הללו. רק רוצה שיקבלו אותי. אני מתארת לעצמי שמערכת היחסים הזאת מורכבת יותר ממה שהבעתי כאן בפיסקה אחת. תודה על הקריאה וההתייחסות. (מצטערת על האורך, צריכה להוציא קיטור) שירה.
שלום שירה. אני שומעת מהמכתב שלך את היכולת המתגברת שלך לראות את המורכבות, את היש והאין בקשר הטיפולי, ואת המקום המשתחזר עבורך בקשר. נדמה לי שמה שכתבת בהתחלה, על הידיעה שלך שיש תקופות טובות וקרובות ותקופות קשות ורחוקות חשובה מאוד. אני חושבת שחשוב שתזכירי לעצמך זאת כדי שתוכלי לשאוב כוחות במקומות שנראה לך שהדברים לא מסתדרים (כמו עכשיו). אני שומעת שאת מבקשת מהמטפלת התייחסות חמה, מעודדת, ישירה, ותוהה למה את מתכונת כשאת אומרת שאת לא זוכה לכך ממנה. הרי את מתארת קשר קרוב, משמעותי, לא קצר, שכנראה יש בו גם לא מעט חוויות של מובנות, אמפטיה וקירבה (אחרת, ודאי, לא היית שם). אני תוהה למה ומתי את מרגישה ההפך, וכיצד זו הופכת להיות החוויה המייצגת, זו שרשומה בתוכך. אני גם תוהה לגבי הבקשה שלך לחום ויחס קרוב ונוגע. ייתכן מאוד שהמטפלת שלך נותנת לך את כל אלה אבל לא בדרך שבה את רגילה או מאמינה שמתאימה לך. נשמע שמבחינתך קירבה וחום מובעים ומתנהלים בדרך מסויימת, ואולי המטפלת שלך מנסה ללמד אותך דרך אחרת להרגיש או לדעת שהאחר קרוב אלייך. אולי היא "אומרת" לך את זה בדרך אחרת ממה שאת מכירה? יש לי הרגשה שללמוד את הדרך הזו, לדעת לדבר ולהבין את השפה הזו, הנם חשובים ביותר עבורך. בהצלחה, מלי.