נהרסו ונהרסים לי החיים

שלם,אני בת 34 נשואה עם ילד בן שנתיים. הבעיה שלי היא שאני אדם די כועס ועצבני, בתוכי יש כל הזמן מהומה. אני יכולה להתרגז ברמה שאני חייבת לשמור בכל כוחי על ריסון. העניין הזה מתבטא בעיקר ביחסים שלי עם בעלי בצורת צעקות, מילים לא נעימות ואולי אף הרמת ידיים. חשוב ל לציין שמלבד המריבות שיכולות לעיתים לצאת מפרופורציה יש לנו יחסם נפלאים ואהבה גדולה מאוד. השורש לרמת התסכול היומיומי שלי נובע מהתעללות מינית שעברתי מגיל 6 ועד 11, ואח"כ אלימות מצידו כדי שלא אומר דבר. את מרבית ההתרחשויות בנושא הזה אני לא זוכרת חוץ מתמונות שלעיתים רצות לי בראש ומילים שנאמרו.ניסיתי לדבר עם פסיכולוגית על העניין, אבל גם כשכבר הצלחתי לדבר על כך אין לי הרבה זכרונות ערים כדי להוציא אותם החוצה. אני זוכרת את עצמי גם כילדה מאוד כועסת עם הרבה התפרצויות זעם. אני חורקת שיניים כל לילה כל הלילה ובמהלך היום מוצאת את עצמי הרבה פעמים לוחצת אותן חזק. אני חייבת עזרה כי אין לי מושג איך לפתור את זה בעצמי ואם לא אצליח הנישואים שלי ייגמרו. אני חייבת לציין שאין לי משאבים כליליים גבוהים, אפילו רחוק מאוד מכך ולא יודעת לאן לפנות במצב כזה. בנוסף, גם אין לי מושג איזה סוג של טיפול מומלץ למצב כזה.

נתנאל שלום, ההתעללות שעברת בילדותך הכאיבה ועדיין מכאיבה לך מאוד. נשמע שהיא מעוררת בך כעס גדול היום, כאשר דברים קטנים לפעמים מוציאים ממך כעס לא פרופורציונלי. כעס שאולי קיים בך על המתעלל, ואולי גם על עצמך. אני מסכים איתך שאת זקוקה לעזרה, במרפאות לבריאות הנפש ניתן לקבל טיפול ללא תשלום, או בסכום סמלי, ואת יכולה לפנות אליהם. בטיפול שכזה את לא צריכה בהכרח להיזכר במה שקרה, לענות על דרישות מוקדמות לכאורה שכאלו, אבל את כן יכולה להיעזר בו כדי להשמיע את רגשותייך כיום, ולהצליח עם הזמן פחות לכעוס, ואולי גם לשלוט על הכעס כשהוא מופנה לאנשים שלא עליהם את באמת כועסת. דרור