חופשה של המטפלת
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום לכולם. מדהים בעיניי איך בבואי לרשום, להתחזק ולשתף אני נתקלת בהודעה שממחישה מקצת מהתחושות העוברות עליי בגין חופשה של המטפלת. אני בטיפול למעלה מחמש שנים, כל פעם שאני חושבת על פרק הזמן הזה זה נראה לי ארוך למדי, אבל אני לא יכולה להתנתק, אני פשוט חייבת לראות אותה. ברוב המקרים אני יוצאת מחוזקת.המטפלת שלי יוצאת כל אוגוסט לחופשה וכך יוצא שאני לא פוגשת אותה, הפעם למשך שלושה שבועות.לאמיתו של דבר היא הציעה לי שניפגש פעמיים בשבוע לפני שהיא נוסעת, אך הייתי טיפול 7 -8 שלה באותו יום וסרבתי. אז מה בעצם אני רוצה? ביום של הטיפול שיכולתי לבוא אליה נעשיתי כל כך עצבנית ומצוברחת ודי מתוסכלת מעצמי שסרבתי למרות שפונקציונלית לא היה לי כל כך זמן לפנות לפגישה.אני באישהוא מקום כועסת שהיא נוסעת, מבלה בחיק הבעל ואולי המשפחה ומשתגעת בנוסף לכול גם מקנאה בה שתמיד טוב ומושלם לה ( מה שאני לא יכולה לדעת במישרין, רק לפנטז...).אז מה נסחפתי קצת בתחושות ??? תודה מראש, יעל.
שלום יעל. החופשה של המטפלת שלך מותירה אותך עם תחושות קשות של כעס, דחייה וגם קנאה. את משוכנעת שלה קל ונעים ורק את סובלת. אולי בהמנעות שלך מהפגישה הנוספת איתה לפני החופש ניסית גם לגרום לה להרגיש מה שאת מרגישה - דחויה, כמי ש"אין כוח אליה", שלא צריך אותה... ולמרות הכל, נראה שעברתן פרידות ושרדתן, ויכולתן להפגש שוב ולהצליח להיות עם הכעס והכאב. נשמע שהקשר ביניכן חזק ומשמעותי, ושלמרות התחושות הקשות כלפיה, יש גם תחושות אחרות, ומקומות רבים בהם חשת אותה כנוכחת, דואגת, שומרת. אני מקווה שתוכלו לדבר על כך עם חזרתה מהחופש, ושבינתיים את מצליחה להיות בתוכך גם עם הכאב והקנאה, אך גם עם האהבה והחום שקיבלת לאורך הטיפול. להתראות, מלי.