שלום
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום שמי מישל אני בת 27 בת להורים פרודים עליתי לארץ לפני 16שנה עם אמי ואחותי, בחו"ל עברתי ניצול מיני מצד קרוב משפחה שנמשכה תקופה ארוכה לפחות שנה הורי לרוב לא היו בבית הם היו אנשים משכילים ועובדים לרוב אני ואחותי היינו לבד בבית אחותי בישלה מגיל 6 וכך היא דאגה שלא ניהיה רעבות , את החום כניראה חיפשתי אצל בן דוד של אבא שלי הוא היה מין בייביסיטר שלנו , אני זוכרת שהוא התחיל לגעת בי , לפי הרציונל הייתי אמורה להגיד לו להפסיק אבל שיתפתי איתו פעולה מדובר בילדה בגילאי 6-8 לאחר שעליתי לארץ לרוב היינו בפנימיה כדי להקל על אמא מבחינה כלכלית אמי אומנם איזה חמה ואוהבת היא תעשה כמעט הכל בשבילנו היום אני סובלת מדיכאונות מצבי רוח משתנים מתרחקת מהחברה ,הפרעות אכילה בולמיות למרות שאני לאט לאט יוצאת מזה ואני מאמינה שאצליח , אני לא מסוגלת להיכנס למערכת יחסים , מצד אחד יש לי משיכה לגברים וכן הייתי רוצה לחוות זוגיות מצד שני אני לא מסוגלת להיכנס למערכת יחסים בריאה (רק יחסי מין מזדמנים לאחר מכן אני מרגישה גועל), אנשים מתפלאים מכך שאין לי בן זוג אומנם אני בחורה דיי יפה מרשימה גבוהה אתלטית ורזה (מכורה לכושר כדי חלילה לא להשמין ) מבחוץ אני ניראת פורחת מאושרת חברמנית מבפנים אני בודדה מבולבלת מאוד אולי אפילו נרקיסטית, יצרתי לא מזמן קשר עם אבי אך האדישות שלו הוציאה אותי מדעתי מבקשת עצה דחוף מה אני אמורה לעשות איך להמשיך ?אני חייבת כמה עצות
מישל שלום, סיפור חייך נשמע מורכב, עם תחושה מתמשכת שאין מי שממש ישמור עלייך. ואכן שאת נפגעת עקב כך תקופה ארוכה. הקושי שלך להיכנס למערכת יחסים מובן. מערכת יחסים דורשת אמון בסיסי. ולך מן הסתם לא קל לתת אמון. בוודאי לא כאשר זה מערב זוגיות עם גבר ויחסי מין. העצה הטובה ביותר שאני יכול לתת לך היא להכנס לטיפול בהקדם. לעבד את החוויות שעברת, לגלות איך זה כשיש מי ששומר עלייך, להצליח לחוש אמון ולבסוף גם להצליח לא לפצל בין מיניות, שמעוררת אשמה, לבין חום וקרבה שאת מעוניינת בה. דרור