סכיזופראניה

לצוות שלום רב. יש לי אחיין בן 29,חולה סכיזופראניה. האיש מבריק מבחינה אינטיליגנטית,לומד במכללה,ממוצא ציוניו הוא גבוה,אולם הוא אינו מודע לעצמו.הוא חי בתוך עולם אוטיסטי לחלוטין,אין לו כמעט שום מגע עם אנשים (הוא עובד במשמרות ,ואינו מצליח לקיים קשר ישיר עם האנשים שעובדם איתו כבר שלוש שנים ברציפות,וגם עם האנשים אשר לומדים איתו) וכאשר שואלים אותו מדוע הוא לא מצליח לקיים קשר עם אנשים ,הוא ישר עונה בצורה שמאשימה אותם,ובונה תיאוריה שלמה סביב מה שהם עשו לו ,ולמה הם שונאים אותו,ולמה אף אחד לא מדבר איתו,ושהוא מסכן,ושכולם נגדו.כאשר המציאות היא שהוא אינו יודע לחשוב בצורה שונה,בצורה חברותית יותר,להיות חלק מהכלל. הבעיות החברתיות שלו נוגעות גם לחייו האישים,הוא אינו מקיים קשר עם אף אדם (הוא גר בשכירות עם שותפה,ואינו מסוגל לא להתרגז מכל דבר שהיא עושה,להתעצבן ולהאשים אותה בכל דבר רע שקורה לו). הבעיתיות היא שהוא אינו מודע לכך שהוא חי בהזיה,הוא עדיין חושב על אנשים מהעבר שלו,עולמו הפנימי הוא מאוד עשיר,הוא קורה המון,ויושב מרותק שעות על גבי שעות מול המחשב. אני יודע שבשיחה שנהלתי איתו הוא אומר שהוא חושב על אנשים,ובעיקר על המשפחה שלו,ושהם מאוד מעצבנים אותו,ושאנשים מאוד מרגיזים אותו.המשפחה מאוד מתוסכלת מכיוון שהיא אינה מצליחה לגרום לו להבין שהוא הוזה,ובעצם הוא כלכך בודד שהוא יוצר מציאות פנימית שהיא שונה לגמריי מהמציאות החיצונית. הוא מטופל מזה חמש שנים בטיפול פסיכולוגי,וטיפול תרופתי,מה שקצת עוזר לו,אבל אין שיפור וחזרה לאיזה שהוא מצב שאפשר להגדיר אותו כ"נורמלי". במקום לנסות ליצור לעצמו קשרים על אנשים ,הוא מסתגר בתוך עצמו,שומע מוסיקה,וקורא.הוא חי בתוך עולם פסיכוטי,שמכיל הזיות שמיעה,ראייה(הוא טוען שהוא הוזה,מה שבכלל לא נכון). אנחנו אובדי עצות,מה לעשות????? נשמח לתשובה. המשפחה המודאגת.

שלום לך, ההתמודדות עם מחלת הסכיזופרניה היא התמודדות קשה, הן לסובל ממנה והן למשפחתו כך שאני יכול להבין את הרגשתך. אחד הדברים הקשים ביותר הוא התהליך שיש לעבור והוא ההבנה שזו מחלה, ושכמו מחלות רבות היא מטילה הגבלות מסויימות על חיי האדם. הגבלות שניתן להפחית אותן במידת מה אך במקרים רבים לא ניתן להעלימם לגמרי. נשמע לי שהאחיין שלך מעדיף להסתגר משום שהמפגש עם אנשים, עם העולם מאיים עליו מעורר בו חרדה עצומה שהוא ייפגע,שכולם סביבו רוצים ברעתו. טיפול תרופתי ופסיכולוגי אכן מסייעים במידת מה אך הם אינם מעלימים לגמרי את המחלה. קצב ההתקדמות משתנה מאדם לאדם, נסו להבין את הקצב שלו, לקבל אותו ולא לנסות להאיץ בו כל עוד הוא מטופל. במקביל אתם יכולים לנסות ולפנות לייעוץ שיעזור לכם לקבל את המחלה להבין כיצד להתמודד עם זה. דרור