עניין חברתי

אף פעם לא היתי טיפוס די חברותי, יש לי מספר חברות שאני בקשר איתם ולא היתי זקוקה לאנשים סביבי כל הזמן (היתה לי פעם חברה די קרובה בילדות- והיא די אכזבה אותי)כנראה שאני פוחדת להתקרב לאנשים ובדרך כלל , אני בקשר עם אנשים במקום עבודה וכשאני עוזבת אני חותכת קשרים עכשיו עבדתי בעבודה כ 4 חודשים ופיתחתי קשר חברתי עם אנשים שם עם אחת מאמינה שאני אהיה בקשר ושאר אנשים הספיק לי להיות ביחסים חברותיים בעבודה עכשיו פוטרתי ואני מרגישה שעניין חברתי די חסר לי( מדוע) אני נשואה ובהריון

שלום לך. את מספרת על קשיים חברתיים ועל תחושת בידוד מגיל צעיר. כפי שכתבת, אכן נשמע שיש משהו מאיים ומסוכן עבורך בקשרים. סביב תחושה של סכנה וחשש הרבה פעמים קל לוותר על הצורך, להגיד ש"לא משנה, עדיף ככה". נשמע שאת מכירה את הקול הזה, הקול שרוצה ללמוד לחיות בלי חברים, בלי קירבה. ובכל זאת, את מוטרדת מכך ובאופן לא ישיר מספרת שהיית רוצה אחרת. יתכן שהזוגיות וההורות הקרבה מחדדים את הצורך הזה בתוכך, את הכמיהה לקשר עם מישהו שיוכל להיות שם בשבילך - פיזית ורגשית, ושאיתו תרגישי יותר שייכת, יותר מובנת, פחות לבד. אני תוהה האם את מבינה את מקור הקושי בקרבה כזו. יכולות להיות לכך סיבות שונות, שחשוב לברר לעומק כדי לעזור לך ליצור דפוס פנימי וחברתי חדש. חשוב שתבררי היכן ולמה למדת שקשר הוא מקום מסובך, מסוכן, מבהיל, שאולי עדיף להמנע ממנו. טיפול יכול להיות מקום מוצלח לבירור כזה, שכן תוכלי גם לברר שאלות אלו (ונוספות שוודאי יעלו), וגם להתנסות ביצירת קשר, שיספק לך חוויה אחרת, רגועה ונעימה, ויעזור לך לשנות את תפיסתך לגבי קשרים ולגבי עצמך בתוך קשר. הרבה בהצלחה, מלי.