סכיזופרניה... או לא?
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום, אבקש תשובה מקצועית. האם נער בודד שבונה לעצמו עולם דמיוני מדמויות דמיוניות (שלקוחות מספרים), למעשה סכיזופרן? או שלמעשה מדובר בדרך שלו להתמודד עם הבדידות? אין לו שום תופעות אחרות שקשורות למחלה. זה כבר קיים כמה שנים. מהי הדרך לעזור לו? טלי.
קחי אותו לפסיכיאטר לאיבחון .
טלי שלוום רב, אם הילד מתפקד כראוי, ואין לא פגיעה בשיפוט ובבוחן המציאות, סביר להניח שהילד בסדר גמור. אבל זוהי תשובה כוללנית מדיי ולא נראית לי מספקת. אולי תפרטי יותר על הילד, ועל הדימיונות? בברכה, טלי פרידמן
שלום טלי, תודה על תשובתך. הילד מתפקד כראוי ואין לו פגיעה בשיפוט או בבוחן המציאות. מדובר על ילד שהוא בודד מבחינה חברתית בעל קושי מסויים ביצירת קשרים, רגיש, תלמיד מצטיין מבחינה לימודית. לדבריו, זה החל בגיל 14 (הוא כיום כבן 17), וזה עדיין ממשיך. הדימיונות מתבטאים בכך שהוא יצר לעצמו מעין "מציאות אוטופית" שבה הוא חי למעשה את הדמויות שהוא קרא בספרים, במעין משחק תפקידים. הוא מודע להם ושולט בהם, כלומר זה לא קורה מול אנשים. אני חושבת שאיתם הוא יכול להיות כל מה שהוא לא והוא חווה את כל הדברים שהוא לא חווה במציאות. האם זהו סימפטום להפרעה נפשית כלשהי? אין לו שום סימנים אחרים, או סימפטומים אחרים, כיצד ניתן לטפל בזה, כי זה כבר קיים כמה שנים. תודה, טלי