דילמה

שלום רציתי לעלות בעיה שמציקה לי וגורמת לי אי נוחות אשמח מאוד אם תיתן לי עליה תשובה. אני בן 15 עברתי לא מזמן טראומה קשה מאוד לא יכלתי לא יכלתי לאכול מפאת מחלה בגרון שנתגלתה רק לאחר שבועיים של התלוננות ,לקחתי כדורים שרופא נתן לי ראפאפן ולמרות זאת היה קשה לי לאכול , משפחתי חשבה שאני ממציא דברים ויש לי פחדים והזמינה פסיכולוג לביתי אך אני סירבתי אז לקחו אותי בכפייה באמבולנס וקשרו אותי באזיקים באותו הלילה כשהגענו לטירה שיחררו אותי אולם חטפתי הלם קשה ומאותו לילה אני מרגיש שאני מאבד שיווי משקל , וקשה לי לעבור במסדרונות באופן חופשי האם מוכרת לך תופעה זו ומה עלי לעשות בתודה מאור

מאור שלום רב, אני חייבת לציין שהזדעזעתי מקריאת מכתבך. התחושה שלא מאמינים לך, שאתה "משוגע", ממציא דברים ופחדים, מול הידיעה הפנימית שלא כך הם הדברים והסבל הפיזי שבוודאי עברת, הפער הזה קשה ביותר. ואולם, אני אתייחס לשאלתך בסוף המכתב. כנראה שמדובר בתגובה לטראומה שעברת, כלומר תגובה פוסט-טראומתית. הדרך הטובה להתמודד עימה היא דרך טיפול פסיכותרפויטי, אך אינני יודעת מה גישתך למטפלים כעת, לאחר החוויה הנוראית שחווית. ואגב, לא סיפרת מה היה התפקיד והמקום של בני משפחתך בכל סיפור האיבחון בטירה, ולאחר גילוי המחלה בגרון. מה התייחסותם כיום? אשמח אם תפרט מעט יותר, ונוכל להמשיך לחשוב על הדרך הטובה עבורך לעבד את החוויה הקשה. בברכה, טלי פרידמן