פרידה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
ליאת היקרה אני מגיע ממש ביום האחרון, על מנת לצרף את קולי לסימפוניה המפוארת של הקולות המנגנים ומקוננים על הפרידה ממך מזה שבועיים. קשה לי לכתוב ולהביע במילים עד כמה תחסרי לי פה בפורום. ברור לי שזה לא הזמן לנקוט בגישה פסימית, וכמובן שהמחליפה שלך היא מצויינת ובוודאי תתרום הרבה ותביא קול יחודי משלה, ובכל זאת - אני מודה שנורא קשה לי עם הפרידה ממך. אפילו אם היא רק פה, אפילו אם היא וירטואלית. אני לא אחדש לך הרבה אם אומר שאת אחת הסיבות - לא היחידה אבל בהחלט אחת מהן - שמשכו אותי לבוא לפורום. הכיף שבלעבוד לצידך, ההזדמנות לקרוא אותך, ללמוד מתשובותיך, להרהר בהן, לחשוב ולהרגיש כיצד הן מחלחלות אליי כעונה על שאלות בעצמי, כפסיכולוג, כבן אדם, כל אלה היוו חלק מהיתרונות והרווחים שהמקום הזה הציע. וכמובן הקול - הקול שלך, ליאת. אני רק מוסיף פה את הסכמתי, לכל ההתייחסויות המרגשות והאותנטיות שקדמו לי, ואומר עד כמה הקול שלך מיוחד. עד כמה הוא זוהר וצבעוני. ועד כמה את מצליחה למלא אותי בפליאה בכל פעם מחדש - על ידי שילוב של קלילות וכובד ראש, של ברק וצבעוניות, של שליטה מוחלטת במנעד ההתייחסותי שלך והגישה האנושית והמיוחדת כל-כך לכל אחד.. וכל זה - לא עוד בפורום. ובשל כך קשה לי כל-כך. אני מרגיש שאם אכתוב עוד קצת אגיע ממש למקומות מוגזמים של רגש, שלא יעשו טוב לאף אחד ושבטח עוד תנזפי בי בגללם (טוב, את יודעת שאני תמיד קצת מפחד ממך..), אבל בכל זאת אני לא יכול להמנע מלהוסיף פה עוד מחשבת אגב, והיא שהתכונות שציינתי למעלה, שמנוגדות בחלקן אחת לשנייה, אולי מהוות איזה רמז והסבר לקסם שהילכת פה על קוראי הפורום. כי התופעה שלך היא פארדוקסלית לגמרי לדעתי, מכילה בתוכה כל-כך הרבה ניגודים והפכים וסתירות, עד לרגע שאת משלבת את כל אלה יחד, יוצרת את האוקסימרון המושלם, יוצרת את התופעה החד-פעמית, שהיא את. עוד חוזר הניגון, ליאת. ואת נפרדת פה, ואחנו נשארים. אבל עם תקווה ובטחון, שעוד נפגש, עוד ניתקל אחד בשני ונחייך, במקומות שונים על הדרך. שלך, בהרבה אהבה, דוד ג'קסון.
דוד דוד, עם קריאת הכותרת היה נראה שגם אתה עוזב.כמה טוב שלא! כמה הקול שלך לקולות המנגנים והבהחלט מקוננים-מוסיפה! כמה עצובה היא הפרידה."יוצרת את התופעה החד-פעמית, שהיא את." כן זאת ליאת!!! ואיך במילואים?
דוד יקר, הדברים שלך הותירו אותי מרוגשת וחסרת מילים. מבקשת להודות לך ולדרור בדברי הפרידה שלי, מאוחר יותר הלילה. תודה יקירי ליאת
דוד- סוף סוף חזרת ממילאים איך אתה כותב אני מאוהבת בך! ועוד ליאת ציינה את עינך הכחולות והזקן הפרוע? בדיוק מה שאני אוהבת. איזה כיף שאתה כאן. אוהבת..
שלום למגיבות תודה על ההתעניינות וההתייחסות. לא יכולתי לענות עד עתה ועכשיו אני מנצל רגע, על מנת לענות, באיחור מה. אני אשוב לפורום ביום שלישי הבא ובוודאי תהיינה עוד הזדמנויות להפגש ולהתכתב אז. להתראות בינתיים דוד