הסליחה ואני

באה הנה לשמוע קולות אחרים, הקול שבי רק רוצה להקל את הכאב בלחתוך בבשר החי, נזכרת כמה הקלה הייתה בפעולה הטכנית הזו, כל כך לא רוצה לדעת שזו אלטרנטיבה בכלל, נלחמת ברצון הזה והוא כל כך מזמין את החמימות שבו ואת השקט שלאחריו. אני כנראה באה הנה כי פוחדת נורא פוחדת שזה מה שעובר בי כל היום. הכאב כל כך גדול שמה שנשאר זה הגוף שיהיה לי לנחמה.

אורלי שלום, אני מבין מדברייך שאת חשה כאב נפשי רב, שאת כמהה להקל עליו בדרך כלשהי, גם אם זה אומר לפגוע בעצמך. אבל אני שומע גם את הרצון שלך שזו לא תהיה אפשרות בכלל, שתמצאי דרך אחרת להתמודדות ולהפחתת הכאב. אני חושב כמותך, אני חושב שיש דרכים נוספות להפחתת הכאב כמו גם למציאת דרכים להתמודד איתו מלבד חיתוך. אחת הדרכים היא דרך טיפול ואני ממליץ בחום שתפני. כעת, בזמן המיידי, נסי למצוא תחליף לאקט הזה, למשל בכתיבה כפי שעשית כאן. אולי בשיתוף של חברה או אדם קרוב במה שעובר עלייך, כך תרגישי פחות לבד, אולי פחות ריקנות והצורך לפגוע בעצמך יפחת. דרור