לפסיכולוגים והמשתתפים

אני צריכה שהפסיכולוגים יענו לי וגם המשתתפים.... אני בטיפול ובשבועות האחרונים התחלנו לדבר על נושא שהוא קשה לי מאוד פרידה מחבר שלי..... כשנגמרת השעה הוא אומר לי זהו נגמר הזמן בדיוק שניה שזה נגמר ואז גם אם קשה לי מאוד אין זמן.... ואז בדרך אני כועסת ומבטיחה שיותר אני לא חוזרת ושתי פגישות אחר כך שותקת! למה הוא לא דואג שאני אצא מהפגישה בסדר ולא רואה שאני נסערת? מה אתם חושבים שאני צריכה לעשות????? גם למשיהו כאן זה מפריע או שאין :-מצב שזה קורה((((((((אני מיואשת ממנו..!

שלום לך, אני יכול להבין את תחושת התסכול והפגיעה מכך שלא משנה מה הפגישה מסתיימת בזמן, שהיית רוצה שיתחשב במצב ויוסיף מספר דקות. אני מניח שזה יכול ליצור תחושה שלא באמת אכפת לו. אבל למרות הקושי אני חושב שזהו נושא חשוב שיש להחזירו לתוך הטיפול, להביא את התחושות הקשות שלך, לא בשתיקה מתוך משאלה שהוא יבין, או רצון לפגוע בו. אלא במילים, לומר שזה מפריע לך. לשתף במה שאת מרגישה, ולבסוף גם לחשוב על פתרונות ביחד. למשל לבדוק האם היית מעדיפה שהוא יכין אותך לכך שהפגישה עומדת להסתיים מספר דקות לפני.

היי. זה תמיד הפריע שהוא אומר לך "נגמר הזמן" כשנגמר הזמן, או רק מאז שהתחלתם לדבר על הנושא הכאוב של הפרידה מהחבר? ודווקא עכשיו פתאום נדמה, ש"אז מה אם יש כללים, אפשר להגמיש אותם, לא? הוא לא רואה שאני נסערת?" אבל אולי הוא דווקא כן רואה, אבל מחכה שתגידי משהו. זה חלק ממהות הטיפול - להעלות בתוך המסגרת הטיפולית גם את הדברים שמפריעים במהלך הטיפול עצמו. וכשאת כועסת ושותקת, מענישה אותו... לכאורה! את מי את "מענישה" באמת? אחרי הכל - זה הזמן שלך, אם תבחרי לשתוק, סביר להניח שהוא ישתוק איתך. תבחרי לדבר, הוא ידבר איתך על מה שתבחרי. הוא לא צריך לדאוג לכך, שתצאי מהפגישה "בסדר" ולא "נסערת". אין לך מושג כמה פעמים נכנסתי לפגישה "בסדר" ויצאתי הפוכה לחלוטין. והיו פעמים הפוכות - נכנסתי סוערת ויצאתי קצת יותר רוגעת. עולם ומלואו יכול להשתנות במהלך 50 דקות. לשאלתך - דברי איתו. תגידי לו את מה שכתבת כאן. תבררו ביחד למה זה ככה בשבילך. יש מה לעשות לפני שאת מיואשת לגמרי, מוקדם מדי בשביל זה. ס.מ.