ליאת יקרה .. !!!!!!!!

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

03/07/2008 | 20:32 | מאת: ש'

מנסה לנצל את המקום כאן ....שאת עדיין פה .. ולעלות כאן מולך "וידוי" במילים .. של תקופה מרגשת ..ומעצימה בשנה וחצי אחרונות שלי - כאן - במחיצתך. אני רוצה להגיד לך קודם כל ש.. ((((ימי חמישי ושישי ))))))) כאן בפורום , היו עבורי בעיקר מפגש טיפולי מרחוק .. כן .. איתך, מפגש ..שהרגיש ממש אמיתי, אנושי ומלמד בכל רמה שהיא למרות הקושי העצום שלי ע"ג הכתיבה , למרות הדמעות שזלגו מעייני כאן בשקט ..ללא הרף, .. למרות.. היאוש .. למרות החנק .. למרות הכל .. היית בשבילי בנוסף לאנשי הטיפול האחרים כאן שמלווים אותי בהמון אהבה .. היית עבורי דמות טיפולית אמיתית ממש כמו הפסיכולוג...ש"יצאה מהמחשב " .. (היית ההשלמה של האמא שהייתה חסרה לי ככ הרבה שנים בחיים).. בין הדמויות הגבריות שכאן. ליאת יקרה שלי , את אפשרת לי לראות במבט מרחוק, במבט אל עבר המסך, .. במבט אלייך.. את השתקפות הכאב שלי , את הצלחת להגיע אליי במילותייך ואפשרת לי לי לקבל ממך הרבה כח ע"מ להתגבר מטיפול לטיפול .. מנפילה לנפילה ולצמוח מחדש. אני רוצה להגיד לך שאני מתפעלת כאן לקרוא אותך כל פעם מחדש .. יש בך ממש "לב שחושב" בצורה מדהימה , בצורה מקורית ויעילה .. ולי הוא עזר להתעלות בהמון מקומות חשוכים שהייתי ואיפשר לי להתאזן ממחשבות נוראיות ושליליות שקפצו .. יש לך "יכולת יוצאת דופן" ..להגיע אל האחר .. כן.. גם דרך מסך מחשב :-) .. יש בך שילוב של חכמה - ורגישות (((((((עצומה))))))))) בהבנה שלך את האחר .. יש בך יכולת מדהימה להאיר את עיניי הזולת ולגעת בליבו . ואני ..ליאת .. אני זו שהצליחה להרויח המון המון מזה , הגעתי לפורום הזה .. ממש במקרה .. הייתי אחרי טיפול קשה .. זו הייתה רק ההתחלה שלי בטיפול שדברים התחילו להפתח אחרי ככ הרבה שנים של הדחקה ואימה מהתקרבות לכאב ..נראה לי משהו כמו 3 חודשים ראשונים . .. עברתי כאן .. לשאול שאלה .. ומאז לא עזבתי .. אותך ואת דרור המקסים .. את אורנה שהייתה ואת דוד המקסים שממלא את מקומה. אבל , את הצלחת להכנס לי ללב באופן מיוחד .. הצלחת לבנות עבורי כאן מקום בטוח , נתת לי להרגיש מהי מסגרת בטוחה .במקביל לטיפול הפסיכולוגי ..שאני עוברת. מסגרת כזו .. שמעולם לא היה לי , את חיזקת לי את המסגרת .. שהייתה רעועה .. מחוצ לטיפול ונטעת בי אומץ והמון "צידה לדרך" ..הארוכה הצלחתי להרגיש כאן בפורום הביתי הזה .. מקום מקבל ואוהב .. מקום מחזק . הצלחת לגרום לי ללמוד לסמוך יותר על אחרים , ואני ..הצלחתי להעביר כאן המון כעסים וכאב .. מבלי להרגיש שיש פה שיפוטיות, הצלחת לזרוק לי גלגל הצלה .. שבזכותו אני עדיין כאן היום ... ואני תפסתי אות ב2 ידיי.. מילאת את המסגרת החסרה מחוצ לטיפול האמיתי שלי .. ואפשרת לי להיות מוחזקת ורגועה בין לבין.. . את אחד האנשים המדהימים שהכרתי .. (בעצם מבלי להכיר אישית פנים מול פנים)..אבל להרגיש כאילו מכירים שניםםםם.. אני נזכרת בימים הקשים שלי כאן .. שכל מה שיוצא ממני זה חולשה ועוד חולשה ועוד חולשה ..ויאוש .. משהו שיכולתי להעלות על הכתב בעיקר כאן , הרבה בימי חמישי ושישי .. משהו שהצלחתי להראות לך .. את הכאב הנוראי , הריקנות החנק והרוע.. שבתוכי .. ואת.. תמיד נשארת כאן .. חזקה .. איתנה .. במילים מחבקות..במילים חכמות .. ועצות נכונות , עם רצון תמיד להקשיב ולעזור לי!!!! ולכולם .. בסבלנות רבה נתת לי כח להביא את עצמי לטיפול , לא להתייאש .. ולדבר על מה שעובר עליי . המילים שלך היו מחייכות , מאירות את האפלה , אי אפשר היה שלא לנגב את הדמעות אחרי .. ולהמשיך הלאה לעוד יום חדש .. את ..אדם פשוט לגמרי .. ((((((((והדברים הכי פשוטים הם אלה שעושים את החיים לכאלה מדהימים))))))))))))), תאמת ..ליאת , אני ככ שונאת פרידות. שונאת להגיד שלום ולדעת שהנה .. הדרכים כבר נפרדות. שונאת להגיד "זהו .. נפרדים ..", שונאת לשלוח חיבוק.. ולדעת שהוא גם האחרון. שונאת.. אני באמת שונאת פרידות. אחרי שקראתי אותך היום .. הרגשתי.. איך האוויר נתקע בתוכי, איך הדמעות חונקות אותי, איך כל התקופה הזו כאן איתך נעצרה לי פתאום .. כאילו וקפאה ..איך הזמן פתאום עומד לו מלכת.. וזה כאב.. גם עכשיו זה כואב .. אני באמת שונאת פרידות. בעיקר מאנשים שהפכו לחשובים עבורי .. את יודעת , אין הרבה דמויות כאלה .. בחיי מעט מאוד ..עברו בחיי והשאירו חותם ענק .. אבל את .. את אחת מהן!!!!! בתקופות האחרונות אני חווה הרבה פרידות .. וככ קשה לי לעבור דרכן.. לפעמיים נדמה לי שאחרי פרידה .. אני אשבר .. אתרסק .. לא יצליח לעבד את זה עם עצמי .. אבל בסוף אני קמה .. הרגשתי את זה כמה פעמים, בזמן האחרון. ות'אמת .. זה כואב נורא. לפעמים נדמה לי שאחרי פרידה מאנשים שהצליחו להתקרב אליי .. הזמן שלי יעמוד לו לעד .. זה כאילו והעולם שלי ..כבר לעולם לא ינוע יותר. אבל את יודעת , באיזשהו שלב .. מסך הערפל הזה מתרחק ..ממני ואני מצליחה להסתכל פנימה ולראות .. שהכל חוזר לקדמותו... זה טבעם של החיים לא ?...אז מי אמר שהחיים פשוטים?.. בשנתיים האחרונות .. אני מרגישה שהלב שלי .. ממש מורכב ..מחתיכות קטנטנות של אנשים שעברו בחיי כאלה שהצליחו לגעת בליבי .. והמשיכו הלאה ... ויש מעט מאוד שנשארו ..וחדרו לתוכי .. ושרדו אותי :-) .. כמו הפסיכולוג .. זה כמו פאזל ..כזה שאני מצליחה להרכיב ביסודיות ..לאט לאט , אבל הפעם .. אני ממש בוחרת אותם ..את החתיכות הנכונות ושמה במקום המתאים .. אין כבר חלקים שלא מתאימים שנמצאים אצלי .. לא .. פשוט אין . לפעמים זה מרגיש לי ככ עצוב שהאנשים שעברו בתוכי .. המשיכו הלאה. אבל יחד עם זה .. זה משמח שהם הצליחו לעבור בחיי ולחדור אל ליבי . נשמע מוזר נכון?.. זכיתי להכיר הרבה אנשים טובים ומיוחדים, בדרך הקשה הזו שאני עוברת... וזה ממש מדהים .. כי האמון שלי ככ נסדק .. ועדיין , הצלחתי איכשהו לבנות מעלייו מצע חדש לאמון. לפעמים אני מנסה לשכוח את אותם אנשים ..כדי לא לחוש שוב בכאב.. לפעמים קשה לי לזכור אותם... כי עברתי ככ הרבה .. לפעמים אני לא רוצה לזכור אותם... כי אני רוצה שהתקופה הזו כבר תעלם ..מחיי אבל זכיתי. ליאת יקרה שלי!!!! זכיתי להכיר אדם נפלא כמוך, בדרך הקשה שאני עוברת . זכיתי לאפשר לך להכנס לי ללב .. לתת לך מקום גדול בליבי ..בכל התקופה של השנה וחצי האחרונות .. זכיתי לצמוח ולגדול הרבה דרכך... בעצמי , בטיפול שלי .. למדתי ממך הרבה .. מהמילים שלך ..מהתובנות .. מהראיה שלך מעבר.. לקחתי ממך המון .. גם מבלי שתדעי. ועכשיו, זה איכשהו מצליח להעלות לי חיוך קטנטן ואמיתי על הפנים , זה עדיין צובט לי בלב, .. אבל עדיין... אני מרגישה כמה ש ..זכיתי. תודה על שהבאת לכאן .. לפורום.. אישיות מדהימה .. כזו שהמצליחה להשאיר טביעות ענקיות .. בלב .. תודה שהיית כזו פשוטה ואמיתית בלי פוזות שהצלחת לגרום לי לנקות ככ הרבה רע מתוכי והכל בהמון מסירות ואהבה ענקית. מי ייתן ותמיד יהיה בך הכח לתת ולהעניק מעצמך לאחר . אוהבת אותך ליאת יקרה .. הלוואי ותזכרי את זה .., .נותנת לדמעות לרדת .. ממקום של אולי הבנה ? השלמה .. אבל, זה בטח עוד ייקח זמן ..לעיכול .. עדיין קשה לי להפרד ממך. אני רוצה שתדעי שאני .. מאחלת לך את כל הטוב שרק אפשר שלך תמיד , עם המון חיבוקים אוהבים .. מבט קורץ..וחיוך שמחמם את הלב.. שרית.

לקריאה נוספת והעמקה
03/07/2008 | 23:56 | מאת: ליאת מנדלבאום

תודה שרית, יודעת איזו כברת דרך עשינו כאן יחד, וזוכרת כמה זה אינו מובן מאליו. הדברים שלך נוגעים ומרגשים, וילוו אותי - יחד עם מילותיהם של האחרים - עוד זמן רב. שלך ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית