לאביב, השיר כולו...בשבילך.

אלווה אותך / מזי כהן אף פעם לא עזבתי עיר מולדת להתחיל חיים שוב מחדש בארץ שהשמש בה יוקדת ודרכיה לא זרועות בדבש תני לי את ידך דרכך מתפתלת אלווה אותך עד שיהיה לך קל חלמת שיהיה לך כבר בית שיהיו לך שורשים ממש ועץ של פירות, עץ של זית ויותר שלא תדעי חשש יום אחד אולי, אולי זה יקרה זר פרחים ורודים עד כלות הסל תני לי את ידך דרכך מתפתלת אלווה אותך עד שיהיה לך קל יום אחד אולי, אולי זה יקרה לך זר פרחים ורודים עד כלות הסל תני לי את ידך דרכך מתפתלת אלווה אותך עד שיהיה לך קל. אף פעם לא עזבתי עיר מולדת להתחיל חיים שוב מחדש... אביב...זה השיר. עשי בו כרצונך. שיהיה לך יום מקסים! טלי פרידמן

מתאים.....

היי טלי, בוקר טוב, כל כך נכון... ובאמת כל כך מתאים... נתתי לך את ידי לפני 50 ימים בדיוק, ללוות אותי באמת בדרך המתפתלת והקשה, כדי להתחיל חיים חדשים, ולעזור לי להגשים את החלומות שלי, והדרך באמת לא זרועה בדבש, היא קשה ורצופה עליות ומורדות, אבל הובלת אותי בתוכה בבטחה, ובאמת מתחיל להיות לי קצת יותר קל בתוכה, וגם הימים הקשים מתקבלים כחלק מהדרך הזו, ועוברים למרבה הפלא, ומגיעים ימים טובים יותר, ולגבי "יום אחד אולי, אולי זה יקרה" - מה זה אולי, יום אחר בטוח, בטוח זה יקרה. הבטחתי לך שאני אצא מזה, ואני מתכוונת לקיים את ההבטחה שלי, ביחד - אני אלך, את תובילי, ובסוף נהיה בחוץ. אנחנו כבר כמעט שם, כמעט הגענו, רק עוד קצת שמש באמת, והכל יהיה בסדר. אני אופטימית טלי, יכולה לראות שנכון היה קשה, ויהיה קשה, ושתינו ידענו את זה, ויודעות את זה, אבל אז מה, זה חלק מהחיים, חלק מהאתגר, ויש לנו את הכוחות לעבור את זה ביחד. אז אין לי שיר בשבילך, טלי, אבל יש לי חיוך גדול, ואלפי תודות. אביב.

אני רק מוזיקת הרקע, הליווי בצד, את היא עמוד האש ההולך בראש המחנה, המחנה הפנימי. שיהיה יום מקסים, טלי פרידמן