דרור.
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
היי דרור, תאמת ..לא יודעת איך להתחיל... אבל הימים הם של ייאוש טוטאלי , נחתו עליי בעיות בריאות .. לא קלות .. יש לי חשש לגידול בבלוטת יותרת המוח , עשיתי מרי ראש דחוף , מחכה לפענוח של בדיקות , רק שהרופא המומחה יגיע מחו"ל רק בעשירי לחודש. עשיתי בדיקה של שדה ראייה והראייה בעין אחת נפגעה לי ב40 אחוז . רואה מטושטש , הראש כואב לי בטירוף .. ואני ככ מפחדת מתוצאות הבדיקות זה מחזיר אותי שוב ללופים, מעגלים אינסופיים עם עצמי ..בתוכי , והתחושה הזו שלא מרפה ככ קשה , אני מצליחה להשאב לתוכה ותאמת ..לא יודעת כבר איך לצאת ממנה... מאיפה עכשיו לקחת שוב כוחות?.. נמאס לי.. ככ דרור .. רק זה היה חסר לי .. מאיפה באים עליי כל המכות האלה ????? מרגישה אפופה ,כאילו ולא מרוכזת בכלום .. הכל מטושטש סביבי ..תרתי משמע ... רואה מטושטש בעין .. ואין לי כבר שום חשק או רצון ממשי להיות במקום אחר מזה... ואולי .. אני באמת רק רוצה ליפול, לבד.. כי נמאס לי להרגיש כאב, כי נמאס לי מחוסר ודאות .. ונמאס לי מהזכרונות שמחכים לרגע של חולשה בגוף ועולים ומכים בי מחדש .. אני .. לא רוצה לחוש את הנגיעות והכאב!!!!! , גם עכשיו בבדיקות הרפואיות , לא יכולה שנוגעים בי , לא יכולה עם ידיים זרות .. לא יכולה לסבול כאב יותר. הכאבים האלה. לא רוצה... דיייייייייייי. הכל נראה כבר ריקני .. חסר משמעות. ואני מוצאת את עצמי , כאן שוב בפורום .. כותבת ומציפה אתכם בכאב הנוראי הזה שבי. והמחשבות שעולות בי ..הם .. האם יגיע היום .. בו אסלח לעצמי בכלל?.. האם יגיע היום בו אסלח ולו על הילדות הדפוקה שהעביר לי -?.... כי אז .. אולי .. רק אז .. חיי סופסופ ישתנו ללא הכר. אני מחכה .. ליום שבו אצליח לסלוח לעצמי על שקפאתי .. מחכה ליום בו אצליח לסלוח לו על הפגיעה המינית ועל הילדות הפרוצה שהוא גרמ לי - אולי ככה אצליח לסלוח לכל בני האדם ..על היוולדם חסרי מצפון. מחכה ליום.. הזה ..בו אני אצליח להבין למה הוא עשה לי את העוול העצום הזה - אולי ככה אוכל להבין איך העולם הדפוק שלנו מתנהל .. אולי אז יהיה לי קל יותר לקחת "חלק" פעיל בתוכו. מחכה ליום.. בו אפסיק להתבייש בגופ שהוא לקח לי , מחכה.. לרגע שאפסיק לחשוב איך הוא הצליח להוליך אותי שולל - שנים שלמות של ילדות כואבת - כי אולי אז .. אולי אז .. בטח כבר לא אתבייש ככ מעצמי , אפסיק לפגוע בגוף שלי בהקאות .... ואולי ארגיש שמותר לי באמת לחיות , שמותר לי שיאהבו אותי .. שמותר לי לבקש אהבה אמיתית ולהישיר מבט. רוצה כבר .. להפסיק לראות אותו כדמות ש"יודעת הכל" - רוצה להצליח לקבל את השקט ולהרגע... הראש מפוצצ לי כבר ממחשבות ......!!!!!!!!!!!!!! ועכשיו ..רק חסר לי בעייה בריאותית גם בראש , .. הייתי רוצה לראות אותו כדמות (((((((((הכי חלשה בחיי ))))))))))) - הייתי רוצה שהפחדים שאוחזים לי בלב יעלמו כברררררררר. ורק חושבת לעצמי .. אם הוא רק היה מבקש את סליחתי, אם הוא היה ..מתנצל , מכפר על הנעשה .. כמו איזה ילד תם ששגה, האם הייתי מצליחה לסלוח לו ?......!!!!! כי אולי אז.. רק אז .. הייתי מצליחה לחזור להיות שוב ילדה - אישה חדשה / שלמה.?... אולי .. מה שבטוח .. שזה כרגע רק נראה בגדר של עוד .. חלום. בינתיים .. ככ טרודה מהמצב הבריאותי שנפל עליי .. ומה שמתגלגל לי על הלשון זה .. "למההההההה?..." "מה עשיתי שכל הרע הזה מגיע לי בגיל 31?!" חיבוק דרור. למרות.. שרית
שרית שלום, אני מאוד מבין את החשש שלך מתוצאות הבדיקה, שאני מקווה שתעבור בשלום. את מדברת על תחושה שהכל קורה לך, שלאן שאת לא פונה צרה נוספת נופלת עלייך וכוחותייך אוזלים להתמודד עמה. ואכן לא קל, קשה, להתמודד עם הדברים שאת עוברת ועברת. אבל נשמע לי מהדברים היום, ובכלל שאת עושה תהליך חשוב למדי, של הרגשה שדברים לא רק קורים לך, שאת לא רק תלויה באחרים ובכך שהם ישתנו אלא בכך שאת תוכלי להתמודד ולהרגיש אחרת גם אם צרות ינחתו עלייך. חלק מהתהליך הזה קשור בכך שלא תרגישי שהדרך היחידה שלך להרגיש אחרת בחייך זה אם הוא יתנצל, או יכפר על מעשיו. אלא שתוכלי למצוא את הדרך להגיע לשם גם אם אוא לא יעשה זאת. ובכך לא תרגישי עוד כילדה חסרת אונים התלויה בו. בהצלחה, דרור
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
