נפשי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
המקרה שלי מעניין ויחודי.לעניות דעתי וצערי, אני כנראה נולדתי כך,אך עברו למעלה משלושים וחמישה שנים לאותו הרגע בו הייתי מודע לאמת הפנימית שבי ולשוני הנדיר, בניגוד לצוות המטפל שלא הבחין מהי התשתית ושורש בעייתי וההשלכות לכך.מאז שביטאתי אותה לראשונה באופן מודגש וורבלית, לפני מספר שנים עד היום, חלק מהפסיכיאטרים מסכימים עם האבחנה שסעת. חוסר-נוכחותי בעבר מהממד הקולקטיבי וההומוגני יצר בדידות נפשית שגררה גם בדידות פיזית,ובגלל העובדה שאנוכי מעוניין מאוד בקשרים חברתיים טובים מאז שאני מכיר את עצמי, אני סובל עוד יותר ממחסור בקשרים אלו. קיים קיר וירטואלי כנגד עיניי שהפריד ביני(אטרוגני) לבין, המציאות הכלל עולמית, האחידה והסוציאלית מה שמנע ממני וממנה להשיג הבנה הדדית בטרם התובנה לכך(פחות היום) שבועה שקופה עטפה את עולמי, וכיום עלי לנסות לפרוץ את המחיצה ביוזמתי ע"י מנפולציה ויזואלית נכונה. עם זאת בעבר היה צד חיובי בנתק ההוא: מנגנון הגנה כנגד מצוקות חברתיות כמו סמים, אלכוהול,עישון,פשיעה, הימורים ועוד.חרף היותי סובל גם מאישיות גבולית לא הדרדתי לאותם מצוקות.את היותי בעמדת מיעוט, הופכת את מצבי הנפשי ל"א-נורמלי" כביכול, אך אם הייתי בעמדת רוב לא הייתי כלל סובל בדומה לכיום.אשמח לקבל משוב, אם יש תקווה להתנתק מהתקופה האחרונה רוויית המשברים והקשיים כמו שלא היה אף-פעם בחיי וזאת הסיבה שהחלטתי להרשם בפורום, על מנת לא להישאר לבד עם הסיפור הזה. תודה.
שלום לך, אני מבין מדבריך כי בעת האחרונה אתה מנסה למצוא דרך לפרוץ את הבועה שמקיפה אותך, בועה שהיוותה גם מנגנון הגנה יעיל בעברך. אני מניח שמעבר לקושי הטמון בכך, קיים גם צורך להתמודד עם חלקים בעולם שקודם לכן לא הטרידו, פשוט משום שלא חווית אותם בעוצמה רגשית. אני לא נכנס לאבחנה כאן, אבל אני חושב שבכל מקרה בו ישנו ניסיון לשנות מנגנוני הגנה וותיקים קיים קושי, וחשוב מאוד לא לעשות זאת לבד. להצליח לעבור את השלב הזה בעזרת ליווי מקצועי, למשל באמצעות שיחות עם פסיכולוג. דרור