עומס נושאים טיפוליים
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום דוד, מה שלומך? טוב לדעת שאתה כאן. מזה כחודשיים יש לי עומס ועודף נושאים טיפוליים שאני מעוניינת לדבר עליהם בטיפול. הנושאים הם אירועים מהעבר, מחשבות, תובנות, תהיות, תחושות ושאלות. עד עכשיו היתה פחות או יותר חפיפה בין התהליך שעברתי למציאות לבין הטיפול ופתאום זה השתנה. לא מדובר בתלות במטפלת או רצון לנתח את המציאות העכשווית. להיפך, כל כך מעט מתרחש בחיי וכל כך הרבה מתרחש בראשי. אני מוצאת את עצמי אומרת כל תחילת מפגש שיש הרבה נושאים שהייתי רוצה לדבר עליהם, לפעמים אני מדברת בכותרות כדי לפחות להביע חלק מהדברים. המצחיק שבפגישה האחרונה הקדשנו את תחילת המפגש לבחירת הנושא לשיחה לפי רמת הדחיפות בערך. קשה לי עם הפער שנוצר, קשה לי שלעיתים אני נשארת לבד עם המחשבות ומנסה לעבד אותם לבד ולפעמים אפילו זונחת אותם בדרך ולא מביאה אותם כלל למפגש הטיפולי. בנוסף, אני מרגישה שיש כל כך הרבה לדבר עליו, לעבד, לנתח, במיוחד את אירועי העבר והמחשבות בעקבות עיבוד האירועים, מה שמצריך זמן רב ולעומת זאת לחץ זמן פנימי שלי, חוסר זמן לתוצאות בשטח, שמתרחשות כל כך לאט ומצריכות ממני להתגבר על כל כך הרבה שדים. אשמח לשמוע את דעתך על המצב. איך מתגברים על הפער שנוצר? תודה, שירה.
שלום שירה נדמה לי שאת מתארת מצב חיובי מאוד בטיפול. נשמע שהגעת לשלב בו את מרגישה בנוח לתת יותר ויותר מקום לעולם הפנימי ולתכנים העולים ממנו. זה בדרך-כלל סימן להעמקה בתוך הטיפול, מעבר לחששות של תלות או הצמדות להווה, וכחלק ממסע משמעותי לתוך עצמך. אכן, לא מפליא שהעמקה זו יוצרת פתאום צורך נוסף במרחב טיפולי. מבחינת השינוי מול המצב החדש שנוצר, אני יכול לחשוב על שתי דרכי התמודדות. הראשונה היא פשוט להוסיף עוד פגישה שבועית. זו אולי נשמעת כמו אפשרות פשטנית (או כזו שמונחית על-ידי תאוות בצע של פסיכולוגים), אבל לא לשווא קיימת בשיטות הטיפול המעמיקות פרקטיקה של כמה פגישות בשבוע. גם אם לא מדובר על מעבר לתמיד, הרי שבתקופות משמעותיות כאלה, ובמידה והדבר מתאפשר, בהחלט נהוג להוסיף ולהרחיב את מסגרת הטיפול, על מנת להתמודד עם התכנים החדשים העולים. אפשרות שנייה היא להשען לאחור ולסמוך על עצמך ועל הלא-מודע שלך. ככל האפשר, נסי להתגבר על הלחץ הפנימי ועל הלחץ לתוצאות, ופשוט חכי לראות מה עולה קודם וכיצד מסתדרים סדרי העדיפויות הפנימיים מעצמם. שוב, תשובה שאולי נשמעת מעט מנותקת ממציאות החיים, אבל אני בהחלט מאמין שהיא משתלמת לבסוף. גם ואפילו במישור המציאותי. בהצלחה דוד