זוגיות
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני נשואה מזה 5 שנים ויש לי ילדה קטנה ,כרגע אני פשוט נמצאת בפרשת דרכים ולא יודעת מה לעשות בעלי הוא אדם טוב, אבל כנראה שהוא לא מכבד אותי מספיק , הוא מדבר לעיתים בצורה לא יפה ובוטה , דבר שפוגע בי מאוד ונסיתי לשוחח עימו על כך אך ללא הועיל, יש לי הרושם שהאגו שלו טיפה נפוח ולכן הוא מרשה לעצמו לדבר ואולי לעיתים לזלזל אני תמיד אשמה בכל מצב ולא משנה מה קורה, אני לא בסדר, וכל הבעיות תמיד נובעות ממני. קשה לחיות כך לנהל בית ,לעבוד, לגדל ילדה. בנוסף הצעתי לי שנלך לטיפול אבל הוא חושב שהוא בסדר גמור,אני הפרובלמטית הוא גדל על רקע הורים מסוכסכים באופן קבוע. מה גם שבזמ האחרון שמנתי הרבה וקשה לי לרדת במשקל. מצפה לתשובה מה לעשות
מומלץ לפנות ליעוץ פסיכולוגי אצל פסיכולוג שגם מתמצא בטיפול משפחתי יתכן שיהיה נכון לפרק את החבילה - אבל לפני זה כדאי לדעת מה האפשרויות הנוספות לרזות זה רק יועיל במצב הזה - גם להיות יותר עצמעית ובילתי תלויה יהיה מועיל (פסיכולוגית הכוונה) על הסף - עושה רושם שבעלך מראה קווי-אישיות לא-בשלים, אבל זה רק רושם ראשוני שיכול להיות מוטעה
bjghjvhjvhjgcygf /.;/,;mknjbhjvhjcv. mkkljokhuigyud
גלית שלום, אני מסכים בהחלט עם עצתו של ד"ר פלד, בדבר הוועצות עם איש מקצוע. וכעת כמה מילים מנסיוני עם זוגות רבים, לגבי אופן (תוכן) הפניה שלך: את מתבוננת בבעלך - ומתלוננת על דרכו (בוטה, מזלזל, וכו'). הוא, כתגובה, טוען שאת הבעייתית. עצתי לך/כם: תראו את עניין הנישואין, והקושי בהתנהלות שלו, כפרשייה הדדית: הוא לא "סתם ככה" לא בסדר (מזלזל, וכו'), ואת לא "רק", כלומר הבלעדית, הלא בסדר. דרך צליחה, ד"ר יוסי אברהם
גלית, יש לבעלך בעיה רצינית, אכן כן הבעיה נובעת מכך שהוא גדל על רקע הורים מסוכסכים, הצעתי לך היא: 1. או תתעלמי ממנו והוא יבין. 2. שתבאי מישהו הביתה שידבר איתו חבר או מישהו שבאמת קרוב אליו. 3. או תפשוט תאיימי אליו בגירושים. אם הוא באמת בעל נפלא כמו שאת מתארת אחת מהעצות חייבת להשפיע אם לא תפני למישהו הרבה יותר מוסמך ומקצועי. איתך לארך כל הדרך - חיזקי ואימצי - אנחנו לרשותך תמיד. כנרת מהדרום.
גלית אני אומרת מנסיון תלכי איתו לטיפול זוגי בטענה שאתם מטפלים "בבעיה שלך" בלבד ואם הזמן תראי אך המטפלת תתחיל להתרכז בו . מה גם שבטיפול לא רק שומעים אחד את השני גם מקשיבים וזה הכי חשוב .אז לפחות את תיהיה אישתו האשמה אבל הוא יבין אותך יותר . טיפ ממני אין דבר העומד בפני הרצון את אוהבת אותו תתאמצי גם את למרות שהוא זה שמקשה על הקשר.תלמדי לדבר בחנפנות אבל אסרטיבית ככה תסיגי כל מה שאת רוצה מהגבר שלך. אבל הכל.
נתקלתי בבעייתך ממש במקרה. גם אני, גבר נשוי מזה 5 שנים, אבא לתינוקת בת שנתיים ומרגיש צורך עז להגיב. כפי שאת יודעת, בחיי הנישואים יש עליות וירידות, ברגע שמערכת היחסים גורמת לדכאון, עצבים ולהרגשה כללית לא טובה - צריך לדעת לפרק את "החבילה". נסי להזכר מה הן התכונות שגרמו לך להתאהב בבעלך... האם הן עוד שם, או שזה הלך לאיבוד? תשאלי אותו את אותה השאלה.... מה הוא אוהב בך? תסבירי לו את רגשותייך ושאינך מוכנה לסבול יחס מזלזל או דיבור זול ובפוגע. מאחל כי האהבה תתגבר על כל המכשולים, במידה ולא.... "החיים ממשיכים" ומחר תמיד יכול להיות יפה יותר. בן
אני בת 19 והחבר שלי גם בן 19 , אנחנו שוכבים כבר כ 3 חודשים , אבל הוא מיתבייש מהגוף שלו ולכן אנחנו תמיד עם שמחה ובלי אפילו תיפת אור. זה מפריא לי. מה אני יכולה לעשות בישביל לשחרר אותו קצת מהביישנות?
ברור מכל מה שאמרת, כולל העליה במשקל, כי לא טוב לך. את לא יכולה להיות אחראית להתנהגות בעלך, וקרוב לוודאי כי לא תשני אותו. אבל את כן אחראית למה שאת עושה, ואת כן יכולה את לעשות שינוים. תגשי את לטיפול לבד. שווה לך להשקיע בעצמך.
מה לומר אני בת 24 והיתי נשואה עם גבר שעשה את אותו הדבר כלהזמן האשים שאני אשמה ולאט לאט הכל הידרדר למצב שהיתי מכבלת מכות וגם אז אני היתי אשמה אני מציעה לך לא טוב לך הוא לא מכבד אותך קחי את הילדה ולכי...... מי שלא יודע לכבד אותך לא שווה אותך מחר מוחריתיים תהיה לו מאהבת וגם אז תהיי אשמה כי לא היית מספיק חמימה אליו הבעיה היא אצלו לא אצלך את רק אשמה שאת נישארת עם בן אדם כזה ותגידי תודה שאת לא חייה בארץ זרה ללא עזרה כמוני אז...... בהצלחה ואני תמיד לרשותך אם תרצי לדבר שלך ליאת !!!!
מה לומר אני בת 24 והיתי נשואה עם גבר שעשה את אותו הדבר כלהזמן האשים שאני אשמה ולאט לאט הכל הידרדר למצב שהיתי מכבלת מכות וגם אז אני היתי אשמה אני מציעה לך לא טוב לך הוא לא מכבד אותך קחי את הילדה ולכי...... מי שלא יודע לכבד אותך לא שווה אותך מחר מוחריתיים תהיה לו מאהבת וגם אז תהיי אשמה כי לא היית מספיק חמימה אליו הבעיה היא אצלו לא אצלך את רק אשמה שאת נישארת עם בן אדם כזה ותגידי תודה שאת לא חייה בארץ זרה ללא עזרה כמוני אז...... בהצלחה ואני תמיד לרשותך אם תרצי לדבר שלך ליאת !!!!
לגלית, נסי לפרק את הבעיה לגורמים , ולטפל כל פעם בגורם אחד בלבד. ראשית בדקי באיזה מצבים בעלך "מתרגז" - ומוציא את זעמו בצורה של דיבור מזלזל. האם זה כמה רגעים אחרי שהגיע הביתה ? יתכן שהוא אדם שצריך שעה שקט ("זמן מאורה") עד שהוא חוזר ושב לביות חברותי. היתכן כי זהו דפוס תרבותי שספג בבית הוריו המסוכסכים ? גם לכך יש שיטות ודרכים לשבור את הדפוס הזה, ולנסות ליצור דפוס חדש, כדאי גם למצוא חברה טובה או ידיד טוב, ולבכות על כתפם , לפעמים זה עוזר, ואפילו ניתן בכוחות משותפים לפתור את הבעיה. מחזיקה לך אצבעות.
לדעתי, עלייך לפעול באופן מידיי ולדאוג לעצמך. אם את לא תעשי זאת אף אחד לא יעשה זאת עבורך. קחי יוזמה תהיי רצינית ותקחי את חייך בידייך. ראשית גשי לטיפול בעצמך, לבד בלי בן הזוג ונסי לדבר על כך זה יעזור לך. שנית תטפחי את עצמך את לא צריכה מיליון דולר כדי להראות כך. בעזרת ביגוד, מעט איפור וקצת בושם אפשר לעשות פלאים. שלישית חייכי אל עצמך ואל העולם- נסי לחשוב באופן חיובי. אל תחשבי שמה שיש בחוץ יותר טוב ממה שיש בבית. נסי לעבוד על הקשר ולא לותר. הרבה הצלחה, מחזיקה לך אצבעות. איילה.
תשלחי אותו לעזאזל, כנראה שהתנהגותו היא איתות לכך שאין יותר אהבה, וכשאין אהבה אין אמון וכבוד הדדי, אז כמה שמהר עם כל הכאב נפנפי אותו ויפה שעה אחת קודם!!!
דור לשמחתי ותודה על העצה היתגרשתי ליפני שבוע :))))))
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
