דיסוציאציה, פרגמנטציה

וכל המילים האלה. ככה קוראים לזה. רגעים נוראיים. בלי זמן בלי חיבור וקשר בלי לדעת כלום. אולי משהו מהמציאות בחוץ יוכל לעזור. יצאתי להסתובב קצת. יהיה מה שיהיה. גם ננסה לטפל בכך איכשהו בפגישה הבאה.

ערב טוב, דיסוציאציה, ויותר ממנה הפרגמנטציה, יכולות להיות מעוררות אימה וחוסר אונים. במצבים אלה, החיפוש אחר עוגן חיצוני בעולם המציאות הופך קריטי. מקווה שההתאווררות בחוץ פעלה את פעולתה המבורכת, ושהצלחת להירגע קצת. טוב שאת יכולה להיעזר בטיפול שלך. לא כייף להישאר עם זה לבד. החזיקי מעמד ליאת

הי ליאת והקוראים, קודם כל, רוצה להתנצל על דרך הפנייה בהודעה הקודמת, בלי התחלה וסוף ובלי חתימה. גבולות ונפרדו?ת זו בעיה, וגם אינטרנט בהקשר הזה... היו ועוד יהיו כאלה... על החיים, אומר מי אני - (א.ה) - מה כבר יכולים לעשות לי, בסה"כ אמרתי שאני אבודה ומרגישה מאד לא טוב... ניסיתי לנשום הרבה מציאות אתמול בערב, גם היום, ממוקדם בבוקר עד עכשיו כמעט, גם הייתה לי פגישה של הטיפול. יצאתי חסרה מאד מזה ומזה, זה מה יש בינתיים, אך העיקר והמשמעותי הוא שהייתה פגישה. הייתה, והיו בה מאמצים. מקווה שאת אותותיהם ופירותיהן של כל הפגישות המצטברות אפשר יהיה לראות בעתיד הקרוב גם הרחוק יותר. יש כבר, יש, חלק אפילו גלוי, אבל חלק שמור לו אי שם במחשכים. היום, אני יכולה לומר שאני מאד קשורה לאיש השיחות שעובד איתי על הנפש. אז... בטח טוב שיש טיפול... בזכות הטיפול אני בחיים. פשוטו כמשמעו. יש לי טיפול מיוחד במינו. עושה איתי עבודה נפלאה. אולי הדבר הטוב שקרה לי אי פעם. עדיין המצב כמו שהוא, אבל מנסה וממשיכה גם כשלפעמים נראה נגד כל הסיכויים. מקווה שיבוא יום ואוכל להוציא את פירות הטיפול לאור ממש. אבל ממש. תודתיים על התמיכה, ליאת. וסליחה. (א.ה.)