לחץ נמשך

שלום ליאת ושאר חברי הפורום אני בת 25 כתבתי פה לפני שלושה שבועות בעקבות לחץ שאני מרגישה כבר חודשים בגלל עבודה מתישה שבה היו תקופות בהן עבדתי 15 17 שעות ביום ואף יותר בלחץ ועם מנהלים שיושבים לי על הראש וממנה התפטרתי. כתבתי שחוויתי חרדה איומה המלווה בשלשולים הקאות כאבי בטן וכו'. אז מהפורום קיבלתי תמיכה ואמרו לי לנוח. אכן זה עזר והצלחתי לחזור לאכול ולתפקד נורמלי ואפילו ללמוד קצת וטיפה להנות. אבל, לפני כמה ימים שעוד הייתי בתפקוד תקין רציתי לחפש לי עבודה חדשה וכנראה מהמחשבות על זה ששוב אני אצטרך לעבור ראיונות ולהתחיל במקום חדש נתקפתי שוב במאין לחץ אדיר ושוב כל התסמינים הנ"ל חזרו אליי. כולל קשיי נשימה אז לאחר לקיחת טיפות באך קצת נרגעתי אך אני לא ממש מצליחה להרגע ולא לאכול והכל פשוט חזר אליי שוב גם הפחדים וגם המחשבות על הלחצים שהפעילו עליי המנהלים שלי להשאר כי הם תלויים בעבודה שלי ויקח להם זמן למצוא לי מחליף מרגע שהודעתי שאני רוצה להתפטר. והיחס המזלזל של הבוס פשוט הכל עלה. אני פשוט לא יודעת מה לעשות אני לא מתפקדת בכלל ואני מתה מפחד. וכששיתפתי את אמא שלי בסיפור אז היא אמרה שהיא לא מבינה למה אני מגיבה ככה כי אני זו שהתפטרתי ואין לי בעיה למצוא עבודה אחרת (וזה נכון אני יודעת שאני יכולה למצוא עבודה אחרת) ושאני חייבת לאכול אחרת אני אגיע למחלקה פסיכיאטרית. מה שעוד יותר הכניס אותי ללחץ. נהייתי רגישה לכל דבר כרגע אפילו לרעש או חדשות בטלוויזיה. אני גם יודעת שהגוף שלי פשוט מותש כרגע גם בגלל חוסר היכולת שלי לאכול וההקאות. לא יודעת מה לעשות אף אחד לא מבין אותי כי אני זו שהתפטרתי כולם אומרים לי לשכוח שזה כלום שזה פשוט עבודה מתישה ולהמשיך הלאה ואין סיבה להרגיש ככה. אבל אין לי שליטה על זה. האם אני חווה חרדה, האם זה יפסק, האם אפשר לשלוט בזה? מה לעשות צריכה עזרה אני רוצה את החיים שלי בחזרה לפני שהתחלתי במקום עבודה הזה, באתי עם מלא בטחון לעבודה ושמחת חיים היו לי לימודים בנוסף ותחביביים ופשוט אני מרגישה שריסקו לי אותו, ואני כועסת גם על עצמי וגם על המנהל שלי שלא ראיתי ונתתי למנהל שלי להתייחס אליי ככה גם באיומים והפחדות ושמות של ילדה קטנה וכאלה על זה שלא נשארתי" מספיק" שעות בעבודה ואגב הייחס שלו הוא לא רק כלפיי אלא כלפי כל העובדים שם זה המקום העבודה היחיד שראיתי שאין יום שאין שם מישהו בוכה וכולם פוחדים אך הם ממשיכים להשאר שם. כי כשעבדתי שם כאילו לא ראיתי את זה, אך כן הרגשתי פחד. ואני עכשיו מפחדת לעבוד במקום אחר. אני מרגישה שעברתי התעללות נפשית. למרות שעבר חודש מאז לא נרגעתי. למרות שהיו לי שבועיים די רגועים עד לפני כמה ימים. יצא ארוך אבל מקל עליי לכתוב לא יודעת למה. תודה נלחצת

ערב טוב לנלחצת, ראשית, שמחתי לשמוע שהצלחת, בדרך של מנוחה והפחתת הלחץ החיצוני, להגיע למצב נינוח יותר ומתפקד. אם הצלחת בכך פעם, תצליחי ודאי לעשות כך גם בעתיד. הכורח לשוב ולחפש עבודה מעלה - מטבע הדברים - את מפלס החרדה ומזכיר נשכחות. עם זאת, התגובה החריפה שאת מתארת, מעוררת מחשבה לגבי קיומה של הפרעת חרדה ש"חיכתה" לטריגר כלשהו שידליק אותה. לכן, כדי לאבחן מה באמת קורה לך, ולחשוב על דרכי התערבות יעילות, הייתי ממליצה על התייעצות אצל פסיכולוג קליני. בהצלחה ליאת