ליאת

ליאת יקרה, אני לא יודעת אם את זוכרת אותי.. לא כתבתי כאן כבר מספר חודשים. אני קצת בהלם לגלות שאורנה לא כאן. תמיד התחמקתי מלכתוב במשמרות שלה כי ראיתי אותה כסוג של מלאך- אמא מלאך- ופחדתי להתאכזב..שהבועה תתנפץ. למרות שזה אף פעם לא קרה, אולי היא באמת כזאת (-: . אין לי כל כך מה לכתוב או להגיד, סתם בא לי יחס.. אם את יכולה להגיב להודעת המשך ב- מנטרל המחשבות, אני אשמח.. תודה פרח

שבת שלום פרח, נעים לפגוש אותך כאן שוב. אורנה אכן עזבה, וכולנו מתגעגעים. כמו שכבר הרגשת, הגיע במקומה מלאך אחר, מוצלח לא פחות. קראתי את הודעת ההמשך שלך שם, ולא יכולתי שלא לחשוב על שאול המלך, שחיפש אתונות ומצא מלוכה. אני חושבת שלסייע לילד נזקק זו זכות גדולה, ומשימה חשובה מאין כמותה. היכולת לסייע לילד חריג, לקדם אותו, לשמור עליו מפני תסכול ואכזבה הרסניים, כמוה כהצלת חיים. אני מציעה לך להשתיק מהר את כל הקולות המזלזלים, להתייחס למשימתך החדשה כאל הזדמנות פז לחלץ את שניכם (א?ת והלקוח הקטן שלך) מנשיכתו הארסית של הבוז העצמי. ועוד משהו קטן. גננות עושות מלאכת קודש, והן מופקדות על ילדים באחת התקופות הקריטיות בחייהם. גן הילדים הוא כ??ן השיגור שלנו אל העולם החברתי והאקדמי, ומי שמופקד על איכותו חייב להיות אדם ברמה גבוהה. הרגשתי צורך לומר זאת בעקבות מה שנכתב שם. אני שמחה שחזרת אל הפורום, ושמחה על התפקיד החשוב שיועד לך. משוכנעת שתעשי אותו על הצד הטוב ביותר. בהצלחה ליאת