ילדים

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

02/06/2008 | 12:43 | מאת: כרמלה

איך זה נכון לעשות? מתי ילדים אמורים לעזוב את הבית? 20 ,30 , 40 איך אומרים לילד אתה גדול צא לחיים בלי שיפגע? אני אמא שלו אבל די מספיק גם אני רוצה שקט. תודה לכם

לקריאה נוספת והעמקה
02/06/2008 | 22:24 | מאת: נאוה.

היי כרמלה אני מוכנה לעזור לך לעשות סדר. כאמא לילדים בני 20 30 , בעקרון,, ההחלטה על עזיבת הבית לטובת נהול חיים עצמאיים ,מגיע מהכוון של הילדים ,ופחות מהכוון של ההורים. לא קל להורה לומר לילד שהגיע זמנו לעזוב את הבית ,כי רוצים קצת שקט, למזלינו ,להם בוער יותר להתנתק ,וכך נחסכת מאתנו ''הציפייה" לשקט המיוחל. בכל מקרה בגיל 18 הם אמורים להתגייס ,כך שהם כבר עם רגל אחת בחוץ.

02/06/2008 | 22:26 | מאת: דרור שטרנברג

כרמלה שלום, המצב שאת מתארת לא קל. את רוצה את השקט שלך אבל גם מרגישה לא נוח עם אמירה כזו, אולי אפילו אשמה על כך ש" איזו אמא מגרשת את בנה מביתה". אני יכול להבין רגשות מעורבים אלו. אבל לדעתי עבור שניכם נכון יהיה אם הוא יעזוב את הבית, בעיקר אם הוא מתקרב לגיל שלושים ומעלה. זאת משום שלמרות כל מה שנאמר הסיבות הכלכליות אינן היחידות ולרוב אינן המרכזיות בהישארות בבית. אלא סיבות רגשיות. כלומר אני מניח שממש כפי שלך לא קל לומר לו לך גם לו לא קל ללכת ולגדול, אבל זה חשוב לו. נסי לדבר איתו, להבין מה מחשבותיו בנושא, נסי לעזור לו. זה יכול להיות דומה ללמד רכיבה על אופניים, מפחיד להרפות ומפחיד גם להרגיש שמרפים, לעיתים גם נופלים. אבל כל עוד זה נעשה בהדרגה ולא באופן חד ותוקפני אין סיבה ששני הצדדים לא ייהנו מכך. בהצלחה, דרור

02/06/2008 | 23:17 | מאת: כרמלה

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית