המשך הודעה

כתבתי אתמול לדוד השאלה הזו אבל נראה לי שהוא לא הבין אותי: "הייתה אי הבנה ביני ובין המטפלת שלי לפנ ישבועיים ואז הרבה דברים פרצו החוצה (מצידי ומצידה). היא טוענת שאני עצבנית עליה כי אני בעצם עצבנית על ההורים שלי ועל הקשר שלי איתם. דבר שמבחינתי הוא ממש ממש לא נכון, אף פעם לא הייתה לי הרגשה כזאת, ואני עדיין חושבת אם הייתי צריכה לבחור, הייתי רק בוחרת בהם. היא ממשיכה לחזור על אותו נושא כאילו שהיא כן רוצה שאתעצבן עליהם, אבל אני לא? מה לעשות עם זה? היא לא מצליחה להבין שאני אהבתי וממשיכה לאהוב ואין לי שום בעיה איתם. היא טוענת שאני פשוט לא נותנת לדברים לעלות." איך פותרים את זה? פשוט כל אחד רואה את הדברים מזויית ראיה אחרת, ואני מבחינתי אין לי בעיה עם ההורים שלי, והכעס שלי כלפיה הוא רק כלפי וכלפי התנהלותה בטיפול. דיברנו על זה אבל ממשיכה לרמוז לזה, ואפילו לצחוק כשאני אומרת לה את ההפך זה כבר מעצבן אותי.

שלום אנה, כמה חשוב לנו להיות מובנים במדוייק, להתפרש במדוייק, ולקבל אישוש ותוקף לרגשותנו. כרגע, בחוויה שלך, את לא מובנת, מתפרשת לא נכון, ומרגישה צורך לגונן על התחושות והרגשות שלך מפני איזה איום לא מוסבר. אינני יודעת מה הביא אותך לטיפול מלכתחילה, אך ארשה לעצמי להמר שקיימת בך איזו נכונות לחקירה עצמית מעמיקה. זוהי משימה חשובה ומאתגרת, הכרוכה בהתבוננות אמיצה גם אל נבכי ילדותך ואל יחסייך עם הדמויות שמילאו תפקיד מכריע במהלך ההתפתחות שלך. מהיותנו יצורים מורכבים ורב-ממדיים, כך נראים גם יחסי הגומלין שלנו עם סביבתנו, ועם הורינו בכלל זה. אני מאמינה שעם התקדמות הטיפול, ועם התרחבות היכולת לדבר את ה"שפה הטיפולית", תוכלי להתעכב גם על חוויות פחות הרמוניות עם הורייך מבלי לחוש אשמה או תחושת בגידה בהם. מעבר לנאמר כאן, אין לי אלא להסכים עם דוד, ולברך על ההזדמנות שנתת לעצמך להתמודד עם קונפליקט במסגרת המרחב הטיפולי ולצמוח ממנו. בהצלחה רבה ליאת

שלום לך ליאת, אני הגעתי לטיפול עקב אובדן של ההורים. תוך כדי טיפול העליתי את נושא התעללות של אדם זר. שמרתי את הדבר כל חיי אפילו מההורים שלי, ואני לא מאשימה אותם בשום דבר. אני מרגישה שאני האשמה, ואותו אדם שפל שפגע לי בחיים. חוץ מזה, אין לי שום כעס על אף אחד. "תוכלי להתעכב גם על חוויות פחות הרמוניות עם הורייך מבלי לחוש אשמה או תחושת בגידה בהם. " במשפט הזה גם את מניחה שיש דברים שאני מסתירה לגבי הקשר איתם. למה אתם הפסיכולוגים לא מאמינים כשמטפל אומר לכם שהיה לו כיף עם הוריו, ואם הוא יצטרך לבחור בחיים הורים, הוא היה בוחר רק בהם. באמת זה כך. אז איך אני צריכה לפתור את הנושא איתה?