מחזיקה

היי ליאת, מה שלומך? את מכירה את הסרט "סיפורו של וויל האנטינג"? יש שם סצנה שהפסיכולוג אומר לוויל שהוא לא אשם בזה שאבא שלו הרביץ לו. וויל אומר לו שהוא יודע שהוא לא אשם. והפסיכולוג ממשיך לחזור על זה שוב ושוב עד שוויל פורץ בבכי. כאילו שהראש ידע, אבל הנפש עוד לא. בפגישה האחרונה התרחש משהו דומה שהזכיר לי את הסצנה הזאת. אמרתי לה על משהו (לא מכות, אל תדאגי...) שאני יודעת שזה לא קשור אלי, שאני הייתי בסדר. ובכל זאת היא המשיכה להגיד לי כמה פעמים שזה לא קשור אלי. ופתאום זה כל כך נגע בי, כמעט בכיתי... אולי גם אצלי הראש יודע והנפש עוד לא... היא הייתה רכה אלי. את יודעת, אני חושבת שהיא רוצה לטפל בי. אני בטח לא כל כך ברורה בהודעה הזאת. לא נורא, מה שתביני, תביני. שיהיה סוף שבוע רגוע. נורית

את יודעת.. נגעת פה בנק' חשובה מאוד שקשורה גם אליי. גם לי יצא להיפגש עם פסיכולוגית בהחלה הכל נראה לי כזה מוזר כזה כאילו מה כבר יכול לצאת ממפגשים עם דיבורים.. ואז הגענו לנק' שבה הודתי שבעברי הוכתי. לא יודעת איך זה יצא - כל כך מביך.. זה נפלט לי בעקבות השתלשלות עניינים לא מתכוונת כזו - כאילו ונפלתי באיזה רשת ו.. נתפסתי.. ואז דיברתי על זה! שנים שסגרתי פינה זו בלב וזרקתי אותה לים וגם לא היה אכפת לי! כי זה היה מזה מזמן.. וכיום אני בכלל לא מוכה וגם שכחתי לגמרי איך זה היה בדיוק וכמה סבלתי- כי זה היה נגמר הסתיים! מזמן מזמן.. ואז את יודעת מה היא אמרה? מילות קסם.. ברכות- " את לא אשמה" וואי, בחיים לא אמרו לי ככה! והרגשתי את הרכות שלה.. ואז נפתחתי אליה כמו ספר פתוח.. ואם בכיתי בטיפול? בטח שלא. אני לא מזילה דמעות על כלום.. אני אגיד לך דבר קשה- גם שהוכתי במכות ה קשות ביותר למדתי להתאפק ו..לא לבכות! וברור שלא הייתי בוכה גם בטיפול..בעצם אי אפשר לקרוא לזה טיפול כי זה היה רק כמה מפגשים וזהו.. אני וואיי)any way הכי מצחיק שטיפוס קשוח כמוני- כיום מזיל דמעות בלי שליטה את יודעת ממה? כשאני קוראת בספר "הנסיך הקטן"- על הנסיך שנפרד מהשושנה.. מצחיק..נכון?

היי נורית, את יודעת, לפעמים נדמה לי שהמטרה הכי חשובה של הטיפול היא ללמד אותנו לזנוח לזמן מה את הידיעה לטובת החוויה, לזנוח מבנים מאורגנים של סיבה ומסובב לטובת מה שנרשם בתוכנו דרך החושים. אני מקווה ששפת הרוך הזו, שהיא מציעה לך, תהיה גשר לאותם מחוזות שאין בהם ידיעה או וודאות, אלא התקיימות אוורירית ופתוחה, שמאפשרת זרימה והשתנו?ת. מבקשת להאמין שגם אם לא הבנתי את הדברים במלואם, לפחות לא הפרעתי... :-) סוף שבוע נעים ליאת

היי לך, אני שמחה שההודעה שלי נגעה בך. וצר לי כל כך שידעת מכות מה הן... טוב שזה יצא ודובר במקום בטוח ומכיל. הרכות הזאת מאפשרת... דרכה אני מצליחה לגדול ולצמוח (וזה כתוב שוב למטה...). גם אני לא הזלתי דמעות בטיפול, אבל תאמיני לי שאני בוכה אצלה בדרכים אחרות. אני רואה שגם אצלך הבכי מוצא את דרכו החוצה. אותי זה יותר משמח ממצחיק :-). אני בטיפול כבר לא מעט זמן ובא לי להציע לך לא להסתפק בכמה מפגשים, ולפנות לטיפול של ממש. אז מה את אומרת? וליאתי, איך את יכולה להפריע? נו באמת??? את צודקת, הרוך הזה שלה מאפשר לי להגיע לכל אותם מחוזות של אי וודאות. את יודעת מה היא עוד אומרת? היא אומרת שהנפש שלי לא מרגישה שמגיע לה לחיות. עכשיו הראש בא וצועק: "איזה שטויות!!!". ואני באמת חושבת שאני מתנהגת כאילו מגיע לי לחיות, ולחיות טוב! היא אומרת שזה בגלל שתמיד כשהעזתי לחיות קצת שילמתי על זה אחר כך ביוקר. ושזה לא הוגן שאני כן ומישהו אחר לא... הנה עוד פער בין הראש לנפש. מעניין מתי הנפש שלי באמת תאמין שגם לה מגיע... חוץ מזה, את לא נשמעת לי אי אי אי. לא יודעת למה. מקווה שאני טועה, מדמיינת או משליכה. שבת מקסימה! נורית