סתם
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
לשמוע כל היו משפטים "מנחמים" וחופרים.כמו- זה בידיים שלך לשנות זאת,את מרגישה רע כי את בוחרת,את לא היחידה...,הגיע הזמן שתקחי את עצמך בידיים,אם לא אכפת לך מעצמך תחשבי על אחרים.בגללך אני לא ישנה בלילות.והרשימה עוד ארוכה.ואני לא מצליחה להבין אפילו לרגע אחד,גם אם והיה וכול המשפטים הללו נכונים.אף אחד לא מסוגל להבין אפילו לרגע כמה לא כייף בלשון המעטה להיות מבקומות כל כך נמוכים לאורך זמן,אני זו שעיוורת,או זו שמסתכלת במשקפיים לא נכונות.בגללי אנשים רוצים למות,או שאני מקדימה להם את המוות.ואף אחד לא מבין,שאיש לא נהנה לחיות בסיוט כל הזמן,אני לא רוצה לשנות יותר כלום בשביל אף אחד, כמו שלא רוצה לחיות או לתפקד בישביל אחרים.נמאס לי להיות מה שלא יכולה,לעשות מה שלא רוצה ועוד להרגיש טוב בשביל אחרים. אני כבר יודעת את כל התשובות להכל וגם אם נכונות הם כבר לא מעניינות אותי. רוצה שיניחו לי רק שיניחו לא יותר.אני כותבת רק בישביל להוציא קצת נמאס לי שבמקום שהפה ידבר הגוף מדבר ואז הרע הוא כבר לא רק נפשי.ואני לא רוצה כלום יותר כלום אני רק רוצה למות.עם או בלי מצפון כך או כך שום דבר לא ישתנה עוד לעולם.
ד. שלום, אני מסכים עם דברייך בנוגע לצורך לדבר את הדברים שמפריעים בפנים. בעיקר אני שומע אצלך תחושה שלא משנה מה קורה את מרגישה אשמה ומואשמת על ידי אחרים. את נדרשת לחיות כל הזמן עבור אחרים בדרך שנוחה להם, ועל מנת שיהיה להם קל יותר. אבל אולי כאן הקושי, השינוי שאת לא רוצה שיקרה עבור אחרים הוא אכן לא עבורם. הוא יכול לבוא רק עבורך, רק כאשר את תרצי בו, ותוכלי להרגיש בנוח עם הרצון שלך בו. זה התהליך שעלייך עוד לעבור - לא להשביע את רצון האחרים אלא לזהות מה מתאים לך. דרור