.

לרגע אחד. מניחה כאן קצת מן הכאב. כבד לי מדי. רציתי להניח ראש אך הוא לא פה.

סימן קריאה חמודה..........אוף:-((((((((((((((((אני קוראת אותך בזמן האחרון וכל ההודעות שלך בשעות הקטנות של הלילהו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!כותבת מעט מילים והמון כאב:-( כואב לדעת שאת עוברת לילות כאלה ומחפשת הקלה במסך זכוכית.....את לבד? מקווה שאת מרגישה יותר טוב ושבלילות הבאים תבלי אותם בשינה עמוקה נעימה ושקטה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

סימן קריאה כמה דברים חשובים: קודם כל מצאי לי מקום שיתמוך בך שלא תיהי כל כך לבד אחר כך או....אולי קודם לישון בלילה....הדברים והמחשבות הכי קשות מגיעות בלילה בעיקר כשנמצאים לבד......!! חוץ מזה שתתחילי לכתוב יותר מה כואב לך מה קשה לך:-( כל ההודעות שלך מסתכמות בכמה מילים......חוץ מזה שיהיה לך הכי טוב:-( חיבוקים גדולים וקטנים שלך לי-לך

איפה הראש היה?

שלום לך, מצטערת שלא יכולתי לפגוש את חבילת הכאב שהונחה כאן בזמן אמת. לא נותר לי אלא לקוות שאור היום הפיג משהו מהכובד, ושאת במקום מעט טוב יותר. מקווה שיום אחד תוכלי להיות כל כולך במקום אחד, ראש, גוף ונפש, מתוך קבלה, השלמה ושלווה. אני משוכנעת בכל לבי שזה אפשר. חזקי ואמצי ליאת

שבת טובה יקרה....אני פה אמרתי לך שבלילות כשתהי לבד אנו פה אז הנה את רואה את מוקפת:-) יש בך המון כח קודם כל בתמיכה בהרבה חברים כאן כשאני אחת מהם..זוכרת? אל תשכחי שאחרי כל לילה כזה יש בוקר... ועוד כמה דברים אולי זה נשמע חמים מדי אבל לא רוצה להגיד לך מילים מיאשות יש בך מספיק מהם:-( אני מקווה שיגיעו ימים שתהי מאושרת ביום ובלילה ושלא תהי כל כך לבד... כואב לקרוא אותך ביום שלמחרת ולדעת שכאב לך וחיפשת מקום להניח קצת מן הכאב.... אז הנה...שולחת לך ידיים ארוכות עליהן תניחי את ראשך היפה והשכאב יתפוגג. אני פה בשבילך .... אוהבת בילבי ילדת הברזל.. לליאתוש שמחתי על תשובתך לסימן שאלה היא מחממת

בשעות הקטנות של הלילה, כשקיומי נבוב, כשהכל צועק ובחוץ כל כך שקט אבל כה שקט, זה נותן לכאב טונים, צרובלים הקורעים את עור התוף. נכון אולי ההגיון אומר התקשרי למוקד חירום לשוחח, פני לפורום המאוייש באנשים, אך פה, למרות שיודעת שלא יגיבו לי בזמן אמת, שזה רק אני ותקתוקי המקלדת, עדיין מרגיש יותר כמו בית, סליחה לא כמו בית, אצלי הבית מעוגן בקונטקסט של גיהינום, מרגיש כמושבה קטנה, שכולם מכירים את כולם, ודופקים זה על דלתו של זה להמיר כוס סוכר בשני תפוזים טריים. מצחיק עד כמה- כמה מילים על מסך זכוכית קרה יכולים להניח דעתי ולתת מעט מזור לכאבי. המון כאב יש בי לדבר עליו מפחיד כי אז זה דורש לעשות סדר בחיים והווה שלמים, הבלאגן והכאוס יותר מאורגנים מכל נסיון יומרני שלי להבין את מהותו. נורא מפחיד לדעת שלא מעוניינת בשלב זה להתאבד, שהרי בתקופה ובאירועי חיים כמו שעוברת, זו אולי אפילו חוצפה ואוטופיה לנסות להאחז, לחפש נמלה חרוצה שתספר לי איך להכין עצמי לתקופות הקשות. פעם הייתי החרגול שבסוף מתרסק בימים הקרים וגווע לרעב, היום קטנה עם עול עצום על כתפי מדדה לכיוון הרוח המכוונת לכיון האור. החיים לא מחייכים אלי עוד כאב ועוד בילבול, לילות בלי שינה, זכרונות המומים של מישהי שהייתי, נסיון עלוב להכיר בילדה שחייתה בי, גירסא שקופה של עצמי, בתסריט זוועה זה המכונה חיים-רצון מטורף לדחוף עצמי קדימה כשמולי מגיחה רכבת על כל עוצמתה. ובתוך כל זה משהו בי אומר היום את רוצה למות אולי מחר תרצי לחיות וכשזה יקרה את ככל הנראה תרצי להיות שם. בטח נשמע פטתי לחיות חיים באופן אוטוסוגסטי שכזה כשההבטחה היחידה לחיים טובים יותר הוא אי הידיעה, זה מה שיש כרגע, לא הרבה. מניחה שמחכים לי עוד ימים או חודשים אך מקווה שלא חיים שלמים של אין סוף התכווציות של כאב ורוע בשרירי הבטן, מנגד אולי בתוך כל זה מישהו יוותר על הרצון לראות אותי נשברת, מתפרקת ונפרדת ויאפשר לי לאחוז במשהו ממשי פיזי תלת מימד או שקוף העיקר משהו נעים, שמישהו יושיט יד-כבר לא יכולה לבד, לא רוצה לוותר, לא רוצה לסיים את חיי רוצה לחיות, לא צריכה סיבה לחיות רק כשיהיו פחות סיבות למות.

במקום הזה להאט ולנוח גם כשעוצרים מרגישים את הרוח בשקט הזה מבחינים בפרחים ביופי הנח בצידי הדרכים ורק העיניים אינן משתנות ורק המבט עירום ותמים והלב הנחבט והגוף העייף שידענו ביחד, אינם נשברים היינו גדולים, ידענו הכל דהרנו מהר, לא פחדנו ליפול בנשימות חטופות, בדופק מהיר היינו תמונות בנופה של העיר במקום הזה להניח לעצב ככה לדאות, להאט את הקצב בשקט הזה מבינים בלי מילים היופי חבוי בדברים הקטנים ורק העיניים אינן משתנות ורק המבט עירום ותמים והלב הנחבט והגוף העייף שידענו ביחד, אינם נשברים

מה זההההההההה איזה יופי של עץ נעים תומך, עצוב שמח, לבד ביחד, יאוש ותקווה יש בו הכל! כיף לראות אתכם מתחממים זה תחת ענפו של זה:-) סוף סוף עץ שלא שלחו אליו הודעות מעליבות קיצוניות או פוגעות:-) סימן קריאה מה שלומך? מקווה שראית את התגובות וחייכת :-)