למה הרגשה זו

לפני כחודשיים התחלתי טיפול פסיכולוגי ובסהכ אני חושבת (אין לי למה להשוות)שלא רע אך יש לי שאלה מעט מוזרה - יומיים לפני הפגישה השבועית התקשר הפסיכולוג ופיספתי אותו , כתב מייל וגם כן נעלם מעיניי ושוב התקשר כבר ביום הפגישה רק לוודא ואמר שהוא חולה ולא יוכל להפגש וכעת לבעיה -אני מרגישה משום מה ולפי הרגשה בשיחה שלא ממש מדובר במחלה לא יודעת למה אני חשה שמאזשהי סיבה אחרת החליט לא להתראות השבוע,וההרגשה הזו גורמת לי לרצות להתנתק ממנו כי אני מרגיש ה אזשהו חוסר אמון בגלל החלטתי הזו הבלתי נמנעת ...ובלי מאה אחוז אמון חבל על מאמצינו..מה דעתך?

שלום את מתארת את מה שהתרחש בינך לבין הפסיכולוג וכותבת על "החלטה בלתי נמנעת". לא לגמרי ברור לי מהי. האם כבר החלטת להתנתק מהטיפול? זו כמובן תהיה החלטה שלך, אבל על סמך תיאורך נדמה לי שאם כן, הרי ששווה לך לשקול זאת שוב. טיפול פסיכולוגי, במיוחד כאשר הוא לא רע, מעלה תחושות שונות בתוך הקשר עם המטפל. תחושות אלה והדיבור עליהן, לעיתים קרובות, מהוות חלק חשוב מהטיפול ומסייעות להגיע לתוצאה טובה יותר ביחס למטרותיו. נשמע לי שמתוך תחושות שלך, ולא בהכרח על בסיס אובייקטיבי (לפחות לפי תיאורך), הסקת שהמטפל אינו כן איתך, דבר שייתכן ונגע בך בנקודה רגישה וגרם דווקא לך לרצות לא להתראות איתו יותר. כלומר, מדובר בשאלה של אמון ונתינת אמון. בזהירות אומר שייתכן ודווקא והנושא הזה יכול להיות משמעותי לדבר עליו בתוך הפגישות. בהקשר זה, נראה לי שהנקודה של מאה אחוז אמון היא לא נקודה ריאלית לצפות להתחיל איתה את הקשר הטיפולי: ההישג האמיתי הוא לא להתחיל את הטיפול עם מאה אחוז אמון אלא דווקא להגיע למצב שכזה בסיומו. בהצלחה דוד