דרור..
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
דרור היקר, מה שלומך?.. אני .. איך אני ?... שואלת את עצמי ..שרית אולי הגיע כבר הזמן ?... כן .. הזמן.. לברוח מכל ההתמודדיות הקשות האלו ?... זה מרגיש ונראה כזמן אידאלי .. כאילו וזה .. עכשיו .. ממש זמן בדוק .. זה אומר לי שם בבפנים .. שאין ספק שזה הזמן הטוב ,להרוס .. זמן אידאלי להרוס את כל מה שנבנה ע"י עד היום ?.. אז מה אתם אומר ?.. הרי ממילא בסוף יהיה מאכזב לא ? עד היום התרגלתי שזה ככה .. אז מה .. ??? מי אמר שצריך להגיע עד הסוף בכדי להתאכזב?... זה ..נראה לי ש..צריך להרוס , ללכת , להגיד לו - לפסיכולוג ..כן מחר בטיפול : ."מכירה אותך , מכירה את כולם , כולם אותו דבר .. כולם חרא " לא ?.. ביננו .. "אין שום דבר חדש תחת השמש" .. ..? הרי מה , באמת אני חושבת שהוא יחזיק עד הסוף / שיהיה שם רק בשבילי ?... בכל התהליך הג'פתי הזה ??!!!!!! ((((((((((דייי נווווו))))))))))))).. אני אומרת לעצמי .. "היי .. קומי כבר .. תתעוררי .." אשליה היא דבר מעולה וטוב , סבבה .. אבל היא רק מהווה בזבוז ענקי של אנרגיה וזמן .. פניות עצומהומבוזבזת שלי עם עצמי ... אז למה ?.. אז תגיד לי אתה דרור.., איך נתתי בו (((((((((((((אמון )))))))))))))))))))?... כן .. ברור ..בפסיכאטר "הכל יכול" שניצל את תמימותי בחודשים האחרונים , גרם לי להאמין לכל מילה שלו , גרם לי לעזוב את הפסיכולוג .. לכמה חודשים... איך ?.. על מה פינטזתי ?... עזבתי את הפסיכולוג - מטפל מסור ואמין ...מסתבר .. מה עשיתי בעצם ?... מה עשיתי ? איך אוכל להביט בו בפנים, להסתכל לו בעיניים .. אחרי שנטשתי את התהליך הטיפולי ביננו .. ברגע אחד .. ואחרי שהוא עוד הסכים לקבל אותי מחדש .. אני לא יודעת .. מה אני עושה שם בכלל , שוב בחדר ???.. ואני יודעת שאני צריכה אותו ... אוףףף איזה ניגודים מתחוללים בתוכי . ואולי .. אני שואלת את עצמי , אולי , הוא בכלל לא רוצה להיות שם איתי , והוא לא מצא את הזמן הנכון להגיד את זה ?..... אולי הוא לא מרגיש נוח ?...כדי שלא אפגע יותר ..?? כי הוא יודע שהפסיכאטר פגע בי , כי הוא יודע שבכז אני והוא בתהליך ככ קשה בשנתיים האחרונות ?.. כי אולי לא נעים לו ממני ?... אוףףף איתי. מה לא ראיתי שהכל היה חלום אחד גדול על חשבוני?... חלום שהתפוצצ לי בפרצוףףףףף...שהפסיכאטר רק הבטיח והבטיח דברים והיום אין כלוםםם... ((((((((((((((נו .. דייייי ... קו מי .... אני אומרת לעצמי ...)))))))))))))))))) מחר , תלכי אלייו , לפסיכולוג העדין והמתחשב שלך ..ותאמרי לו ... ש .. "דיייי... נמאס...זה הזמן לשבור להרוס כל מה שניסינו לבנות ביחד .." הרי מי צריך שוב כאב ..?!!!!. ואולי ... אני צריכה רק להרגע , לשתוק , אפילו רק לרגע .. אולי הפעם הזו ..אני אפסיק להיות "ככ יודעת" ...?.... אולי הפעם זה יהיה אחרת ?.. אולי רק עוד צאנס אחד ביני לבין עצמי .. ?.. ביני לבין הפסיכולוג שמנסה ככ להראות שהוא שם איתי ???. האם אפשר להאמין ??.. שיכול להיות אחרת ?.. אז כן .. אמנם אחרי הפרידה מהפסיכאטר הנוראי שהיתל בי .. ואחרי החזרה אל הפסיכולוג ..בחודש האחרון .. התחלתי לטפל בפעם הראשונה גם בהפרעות האכילה שאני סוחבת מאז האונס .. אצל רופא ..שמתמחה בתחום , והתחלתי לרקוד ... בשיעורים פרטיים עם מורה .. סלסלה .. היית מאמינ ?... יש את החלקים האלה שמחזיקים ונותנים לי תקווה .. אבל כל צעד שאני עושה ... מרגיש לי שיש עוד שניים שלוקחים אותי אחורה ומפילים .. לא יודעת ... אולי זה עוד יום גרוע שצריך לחכות שיעבור .. מי יודע .. כולי תקווה שלא אהרוס יותר מידיי מחר אצל הפסיכולוג .. מה אתה אומר דרור?... החששות שלי מוצדקות ?.. מה יהיה איתי ??? חיבוק.. שרית .
מקלדת מה קרה עם הפסיכיאטר? לא מרשה לך לעזוב את הפסיכולוג סיפרת שהוא כזה מקסים תשארי!!!!!!! חיבוקי :-)
שריתוש מתוקה שלי בטעות של חוסר תשומת לב כתבתי מקלדת במקום שרית בפניה אלייך כי בדיוק כתבתי משהו למקלדת:-) אז מה קרה עם הפסיכיאטר? מה איתך חוץ מזה?יכול להיות שאת מרגישה יותר טוב? בילבי ילדת הברזל
שרית שלום, כדברייך את אכן חשה ניגודים רבים, את רוצה להרוס ורוצה לתת הזדמנות ולהאמין בו. את רוצה לומר שאין טעם להאמין כי בטח תתאכזבי ומנגד את כל כך רוצה וצריכה. את אומרת שעל כל צעד קדימה את חוששת ללכת אחרוה. אני יכול להבין את זה אבל אני שומע שאת עושה צעדים משמעותיים בחייך. לא קל לחזור מחר לטיפול, אבל אני מניח שהטיפול שלכם ששרד כל כך הרבה ישרוד מה שלא יקרה מחר, ואולי זה ההישג המשמעותי ביותר שלכם עד כה. דרור
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
