המטפלת -מקור לכעסים

ליאת שלום, אני בטיפול למעלה מחמש שנים,עד כה אם קשר טוב עם המטפלת.לאחרונה אני מעלה בפגישות קשיים בחיי הנישואין ועם הבן זוג (אני נשואה 15 שנה)-קשיים שתמיד ליוו אותי,אך היו עליות ומורדות.למעשה במערכת הזוגית ידעתי ימים טובים,אפילו טובים מאוד ואף משברים מידי פעם.תמיד שדיברנו על כך בפגישות יצאתי מחוזקת והמצב השתפר.לאחרונה אני מרגישה שהיא כלל לא מבינה אותי (למרות שהיא כן מגלה אמפטיה).אני מרגישה שזה לא אמיתי כל האמפטיה שלה בנושא ,שלה במערכת הזוגית כן טוב. לצערי אני מקנאה שטוב לה-מה שאני כלל לא יודעת בוודאות, אך יכולה לראות ולהרגיש בלבוש,באיפור ובניצוץ העיניים.כשאני חוזרת הביתה ונקלעת לוויכוח עם בעלי עוצמות הכעס שלי כלפיה עולות ואני לא מבינה מה התרומה בפגישות עם הכל נשאר בשלו ואף מחמיר.אני מתעצבנת לא רק עליו אלא גם עליה.באחת הפגישות אמרתי למטפלת שהדיבור על הדברים רק מחמיר אותם ולא משפר והיא כרגיל אמרה ששווה לדבר על זה...כמו יתר המשפטים הסתומים הבאים לידי ביטוי בסוף פגישה. מה עובר עליי למה הפכתי אותה למקור התסכולים שלי ?. אני מגיעה לפגישה ופורטת בפניה מה עברתי כל השבוע ולא מסוגלת לומר לה שלראות את הטוב שלה עושה לי רע ושאני באישהוא מקום מקנאה בה. נראה לי שלמרות שהיא משדרת אכפתיות די נמאס לה ממני ועם כל כך הרבה מטופלים (וגם זה מעצבן אותי-אני רואה אותם בבואי ובצאתי) כבר עדיף מישהוא חדש על פניי , שגם כנראה ישלם יותר ממני. הפכתי למעיקה? תודה מראש על ההתייחסות.

שלום יעל, את מתארת קשר מורכב ורב פנים עם המטפלת שלך, המלווה אותך כבר חמש שנים. נראה שקיימות פנטזיות סביב חייה הפרטיים וסביב האפשרות שהיא מנהלת "חיים כפולים" ובוגדת בך עם מטופלים אחרים. אני תוהה כמה מזה קשור למה שקורה לך במערכת הזוגית שלך, ולחרדות העמוקות מנטישה ואובדן. הכעס הלא מוסבר כלפיה יכול לשקף התקה של רגשות זעם ורכושנות שאינם יכולים - מסיבות כלשהן - להיות מופנים כלפי האובייקט שעורר אותם מלכתחילה. בעיני, חשוב מאד להתגבר על המבוכה ולשתף אותה ברגשותייך, שכן יש בהם ערך טיפולי רב. בהצלחה ושבת שלום ליאת