כמה שאלות בנושא אחד - טראומה

שלום ליאת, נמצאת בטיפול כשנה, בין היתר פניתי לטיפול בעקבות טראומה מהילדות. כיצד אדע שהפסיכולוגית מתמחה בטיפול בהפרעות טראומה? האם לכל פסיכולוג קליני יש התמחות מסוימת? האם צריך הכשרה לטראומה ספציפית? ו... זיכרונות מהילדות. יש לי מס' זיכרונות מהילדות המעידים על טראומה אך עדיין יש לי ספק לגבי התרחשותה ובעיקר יש לי חוסר זיכרון ברור לגבי אקט הטראומה עצמה. במפגשים הטיפוליים עד כה לא הצלחתי להבין יותר את מה שארע.אני רוצה לנסות שוב. האם יש דרך להזכר במה שארע? האם יש דרך לוודא שאכן זה ארע? אני רוצה לציין שהזיכרונות מהטראומה קיימים לפני הטיפול ועם תחילת הטיפול שיתפתי את המטפלת בזה. אשמח לשמוע את דעתך. תודה, שירה.

שלום שירה, פסיכולוגים קליניים פוגשים במהלך הכשרתם הממושכת טווח רחב מאד של הפרעות, מהקלות ביותר ועד מחלות הנפש המורכבות והכרוניות. לכן, לפחות פורמלית, הם מורשים לטפל בכל קשת הבעיות. עם זאת, במהלך ההתפתחות המקצועית, יש מטפלים המעדיפים - עפ"י נטיות לבם - להתמקצע בתחום ספציפי (או להימנע ממנו) כמו, למשל, הפרעות אכילה, הפרעות אישיות, הפרעה כפייתית, וכיוב'. אני מניחה שיש גם מי שבוחרים בעבודה עם נפגעי טראומה כנתח התמחות עיקרי. אף על פי כן, רבים מן המטפלים בוחרים להשאיר מידה של גיוון בעבודתם. קשה למצוא פסיכולוג שלא ראה בחייו המקצועיים נפגעי טראומה, ולכן, אני מניחה שאינך צריכה לדאוג במיוחד. זיכרונות מוקדמים הם נושא מאד מורכב, הן בשל הדעיכה הטבעית של הזיכרונות, הן בשל מנגנוני הדחקה הפועלים כהגנה, והן בגלל שלפעמים הטראומה התרחשה בגיל כה צעיר, כשהכישורים הקוגניטיביים (זיכרון, הבנה מילולית, יכולת היסק) טרם הבשילו, ולא אפשרו להמשיג את האירועים בצורה מאורגנת והגיונית. מסיבות אלה ואחרות, טראומה מוקדמת נחווית תחילה כידיעה עמומה שמשהו לא בסדר קרה שם. זוהי פקעת לא מאורגנת של תחושות גופניות ונפשיות (ריחות, קולות, חרדה לא מוסברת, וכד'), הנארגות לאט לאט לכלל משמעות. הדיבור החוזר, המרחב המכיל והסבלני, הקשר הבטוח, הם בדר"כ הגורמים המסייעים לזיכרונות לצוף ולעלות. תני לעצמך זמן, כוח וסבלנות. ליאת

תודה ליאת על ההתייחסות המקצועית בכלל, והמילים האישיות בפרט.שירה.