עיבוד

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

02/05/2008 | 21:20 | מאת: גילה

אני עוברת עיבוד של הטראומה שעברתי, אחרי שדחיתי את הדיבור עליה 25 שנים עם אף אחד וגם עם המטפל אחרי שנתיים של טיפול. עכשיו, את כל הכעסים שלי אני מוציאה על המטפל אחרי הפגישה, דרך מייל, טלפון, ומוצאת כל מיני תירוצים להראות לו עד כמה אני עצבנית וכאילו שהוא אחראי על זה. אני נורא מתעצבנת מכל הנושא, אבל רוצה לעבור אותו ולא יודעת איך!

לקריאה נוספת והעמקה
03/05/2008 | 01:28 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום גילה, עיבוד של טראומה גוזל משאבים נפשיים עצומים, וכנראה שגם אחרי שנתיים של טיפול, מנגנוני ההתמודדות שלך מאותגרים מאד. הזעם שאת מרשה לעצמך להוציא עכשיו, עומד בניגוד גמור לשנים בהם גזרת על עצמך שתיקה. לאמונתי, המטפל מכיר בקושי העצום שלך, ומוכן לשאת יחד איתך את הסערה הבלתי נמנעת. כדי לא להכביד על עצמך עם אשמה מיותרת, תוכלי לומר לו את מה שאמרת לנו, כאן, ולהקדיש התבוננות נוספת על מנגנון ההתמודדות הזה. זאת הזדמנות מצויינת להקשיב למה שקורה לך בהקשרים בינאישיים בנוכחותו של רגש עוצמתי. (רציתי לאחל לך "שיעבור בקלות", אבל אני יודעת שזה לא יהיה קל. לכן אאחל לך - ) שיעבור בשלום :-) ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית