.

לא מקורבת לאף ניצול שואה,ובכול זאת מרגישה אותה כל כך שלי.משהו מתוך תוכי.לעולם זה יום בשנה,אבל הזכרונות הם כפול 356 יו בשנה כפול 24 שעות ביממה! רגע לא פחות.

ד. שלום, כפי שכתבתי למטה, לעיתים הכאב הפנימי הרב פוגש בכאב משותף. הרגישות הרבה עליה את מדברת, שבעטיה במהלך כל השנה את חווה עסוקה ואולי אפילו מוצפת באותו כאב נורא של השואה מקשה עלייך מן הסתם את חיי היומיום. אולי לא נכון לומר זאת ביום שכזה, אבל אם אפשר שווה להצליח להתמודד עם קשיינו היומיומיים, שגם הם לא פשוטים כל השנה. ויום אחד בשנה לאפשר לכאב הזה מעט להשתלט עלינו. אז ניתן להכיל אותו יותר, אם זה בכלל אפשרי. דרור