סליחה

לא התכוונתי להטעות אף אחד, או להשתמש בכינוי של מישהי אחרת. אני די חדשה פה, משהו כמו שלושה חודשים. בעיקר קוראת מאחורי הקלעים ומנסה להתחזק ממילים של אחרים. הופעתי פה לרוב בכינוי "סתם אחת" ולפני שבועיים בערך החלטתי לשנות את הכינוי "לילקוט הרועים"- פשוט צמח שאני מאד אוהבת ומחזיר אותי לזכרונות של ימים מאושרים ואף פעם לא ראיתי מישהו אחר שמשתמש בכינוי הזה. זה היה מין אקט סימלי עבורי שקיוויתי שיביא איתו שינוי בדרך למקום טוב יותר, אז אם לקחתי בתום לב כינוי של אחרת אני מבקשת סליחה מעומק הלב וכבר מפסיקה להשתמש בו. איך אפילו בלי לדעת ובלי להיות מודעת אני גורמת לרע, פשוט דפוקה מהיסוד. כנראה שאני באמת צריכה להיעלם. סליחה

ילקוט הרועים שלום, לא ברור לי לגמרי מה מעורר בך רגשות אשמה וכעס עצמי כה רב. מדברייך נשמע לי שאת מנסה מאוד שלא לפגוע ונבהלת למדי כאשר את חוששת שיש מי שנפגע ממך. גם אם פגעת, לא נשמע שהתכוונת לכך, ואני בטוח שמי שלא פגעת בו יכול להתמודד עם הפגיעה שלך. המהירות בה את עוברת לפגוע בעצמך, אולי אפילו כהענשה עצמית מעוררת סימני שאלה ואפילו דאגה. חשוב לי שבמידה ואת לא בטיפול תפני ותנסי להצליח פחות לפחד מעצמך ומעוצמותייך ואולי קצת יותר לחבב את עצמך. דרור

דרור יקר ואהוב "חשוב לי" מאוד יפה ומתאים לך להיות רך יותר:-) בנות כאן רוצות למות ולא אמרת "חשוב לי" כנראה שגם בך יש צד רך כמו בליאת תשתמש בו יותר:-) בילבי ילדת הברזל

הי, ממש לא קרה כלום, גם אם נניח והשתמשת בכינוי של מישהו אחר. אני בטוחה שהטעות היא של האחרים ולא שלך. וגם אם כן, דגש על אם, אז יצרת סביבך משהו כל כך יפה וטוב, ושום כעס מאף אחד, אולי קצת מבוכה, אז מה! כינוי מקסים "ילקוט הרועים", ומרגע זה הוא שלך בלבד, כי אף אחד לא צעק חמס, אני מדמיינת אותך גבעולית ועדינה ונחבאת אל הכלים כמו הצמח, אבל הוא, קצת בניגוד לך, נוכח מאוד למרות זעירותו היחסית, אל תוותרי. ותרמיל הרועים הלבבי שלו, סימן הזיהוי, ובכן בטח יש בו הרבה, כלומר אצלך, הרי לילקוט הרועים הצמחי יש בילקוט את חייו, את מטענו הביולוגי, המשך הדור. ושוב אל תוותרי - תחזרי לקרוא איזה יופי יצרת שם בעמודים הקודמים, בזכות הטעות - של כולם - לא שלך.

הי הי!! לא קרה שום דבר.. :-) בסך הכל בלבול קל בשמות- זה קורה כאן מפעם לפעם וזה לא נורא. סתם מבלבל, אבל לא יותר. ו"סתם אחת" באמת לא ישב עלייך טוב :-) יופי שבחרת להחליף כינוי, ו"ילקוט רועים" זה באמת שם נחמד. גרמת לי לחפש (סוף סוף) איך נראה הצמח המבוקש.. חמוד כזה- עם לבבות קטנים למעלה :-) http://www.starmed.co.il/HealingPlants/184 אני בוחרת לחשוב שהחלפת שם היא סוג של סימון פנימי לאיזו התחלה חדשה, אפילו משהו קטנטן. איזה טקס פנימי קטן שמסמן "עד עכשיו... ומעכשיו..", וזה משמח.. אז ברוכה השבה, ילקוט הרועים, וברכות על החלפת הכינוי :-) אל תכאיבי לעצמך כל כך, חבל... זה רק כינוי, ובאמת ש-no harm done (במקרה הזה, להיפך- נתת לי הזדמנות לכתוב קצת לחברה ותיקה :-) אשמח לקרוא ממך, לילך

ילקוט רועים ב' חביבה , אין ספק שלא ניסית להטעות בכונה ,כשהשתמשת בכינוי הזה. ובסך הכל ,הענין כולו התגלגל לטובה, ולרוחת כולם. את זכית לתגובות נלהבות שבהחלט הגיעו לך ,ומאידך,זכינו 'להצצה' של ילקוט הרועים המקורית. ומה רע בכך? אני מקווה שאת לא באמת מתכוונת להעלים את עצמך, בגלל המשגה הזה ,שהוא באמת חסר חשיבות. ובכלל היה די משעשע.... קחי את זה באיזי !

ילדתי הטובה, לא לקחת כינוי לאף אחד... הכינוי שלך ממש ראשון פה ממך (וגם מקסים ובוודאי כאשר קשור אליו סיפור נוגע). היה כאן כנראה בלבול חביב בשל שימוש בשמות של צמחים שונים בזמן האחרון. בכל מקרה, לא היה ביניהם כינוי חמוד כזה. שלך הוא בלבד. דעי - זכרתי *אותך* בגלל הבחירה היפיפייה בשם (נגעה מאד ללבי) ובגלל התשובה החמה של ליאת. זכרתיך ושמתי לב להודעותייך העצובות, הנוגעות והעדינות. את יודעת, נראה לי שאחרי "תקרית" כזאת, יזכרו אותך בוודאי לבאות וישימו לב לנוכחותך, מבהיל קצת אולי אבל גם מעודד. הנה הזדמנות להשתמש בכך לבנייה ולא להרס. חמד, הצעה לי. ספרי בטיפול שנפגעת כל-כך ממה שקרה (כן כן, מה שקרה בפורום). כביכול דבר "פעוט" ו"לא קרה כלום", אבל מבחינתך קרה משהו שריסק אותך מסיבות שונות (אולי הרגשת נבלעת, נמהלת, לא קיימת, מאבדת גבולות?), לכן חשוב לדבר על זה ומכך אפשר יהיה ללמוד מכך כדי להתקדם ולעזור. יש חיוך קטן? דמעה? שלך מן הלב (mp)

ובעיקר הקלה. בימים כתיקונם כנראה שהייתי יושבת וצוחקת עם עצמי על הטעות הזו. אבל הימים, או ליתר דיוק החודשים האחרונים, ממש לא כתיקונם. הכל נהיה רגיש, שביר ושורף בעוצמות שלא ידעתי קודם, לפעמים גם חיבוק במילים או במציאות מותיר בי הרגשה של כוויות. תודה שלא השארתן אותי לבד. מקווה להעיז להמשיך להיות. פה, ובכלל.