יחסים עם בנותי

שלום רב וחג שמח מקווה שהגעתי למקום הנכון ע"מ לקבל עזרה. אני אם ל-3 בנות - בת 37, בת 33 ובת 28. 1) לפני מס' חודשים בתי הצעירה החלה בטיפול פסיכולוגי, מאחר ולדבריה התנהגתי כלפיה בילדות באלימות. עלי לציין כי לי וגם לבעלי לא זכור כדבר הזה. היא עכ"פ משוכנעת בכך. הצהרתה זו גרמה לי לטלטלה ולכאב, מכיוון שתמיד ראיתי את עצמי כאמא אוהבת, איכפתית ומעניקה ומסתבר שבתי רואה אותי אחרת. 2) בנוסף, מזה זמן רב שהיא "כרתה ברית" עם אחותה הבכורה, אותה היא משתפת בכל. לי כמובן אין שום התנגדות ליחסים הדוקים בין בנותי, אך כשהן ביחד, הן "עוקצות" אותי ואף מעליבות, בנוסף הן מלגלגות בפ?ני על אחותן האמצעית. נראה כאילו הן עושות יד אחת ע"מ למצוא חן האחת בעיני השניה. כאשר בתי הבכורה משוחחת עימי כשהיא לבדה [הצעירה מתגוררת בעיר אחרת] היא נשמעת אחרת. הייתי מאד מבקשת את דעתך לגבי 2 המצבים שהעליתי ומה ניתן לעשות ע"מ לשפרם. בתודה מראש, אליאן.

אליאן שלום, הורות היא משימה קשה שאינה ממש מסתיימת ולעיתים אחת הדרישות מהורה היא להתמודד עם האשמות המוטחות בו למרות שלדעתו הוא עשה את הטוב ביותר. לדעתי אם ברצונך להתמודד עם יחסייך עם ביתך עלייך לאפשר לה בדיקה של רגשותיה כלפי העולם וכלפייך. אני רואה בהליכתה לטיפול משהו שאולי בתחילה יכול להיחוות כמאיים עלייך אבל למעשה הוא נותן ביטוי למה שהיא הרגישה כל השנים לא ביטאה ולא הצליחה לעבד. הטיפול יכול לעזור לה לעבד את הרגשות, ובסופו של דבר ליצור קשר טוב יותר איתך. אבל גם לך יש תפקיד, את צריכה לנסות ליצור ערוץ תקשורת איתה להצליח לשמוע את טענותיה, מבלי להיות עסוקה בהכחשתן, גם אם את חושבת שלא קרו או שהיא מגזימה. את בהחלט יכולה לומר את נקודת מבטך, אבל חשוב שתוכלו לשמוע האחת את השנייה. זה מה שהיא ואת צריכות עכשיו. לגבי הקשר עם אחותה מולך. אני שומע אותך מרגישה אותה ממרידה את אחותה מולך. אבל יכול להיות שהן מצאו שפה משותפת כלשהי. אולי היא מרגישה שאחותה מבינה על מה היא מדברת, ואולי בשל חשש ממך הן עוקצות ולא אומרות ישירות את הדברים. שוב ברגע שיווצר ערוץ תקשורת אני מאמין שגם העקיצות יירדו בהדרגה. זה לא תהליך קל אבל הוא חשוב. דרור

תודה רבה לך.