חג
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
חג שמח למי ששמח אני לללללללאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא אתמול ערב חג הטקשרתי לפסיכולוג שלי השתגאתי מהמחשבה שהוא עם המשפחה שלו אוכל ושמח ואני נרקבת אז הפרעתי לו ובכיתי בטלפון ועשיתי לו חג פחות שמח מקווה מאוד שאחרי השיחה איתי נעלם לו התאבון למה הוא לא עזב הכל ובא אליי כל כך עצוב היה לי וכל כך רציתי שיבוא לנכם מה הוא לא הבין את זה? עצובה מאודדדדדדדדדדדדד.
ניבית שלום, נשמע לי שקשה לך מאוד עם החג. הוא מעצים תחושות יומיומיות של בדידות של היעדר הנאה וטעם. בעיקר כאשר את מתבוננת סביבך ורואה שלאחרים יש את מה שלך אין. אחד מהם הוא המטפל שלך. אני שומע שמאוד רצית שהמטפל שלך יבוא וינחם אותך, רצית אולי שירגיש גם מעט ממה שאת מרגישה, שגם החג שלו לא יהיה כל כך שמח. אני חושב שהוא שמע את הצורך שלך, אבל גם אם לא קל לשמוע את זה, נראה לי שלו היה מגיע אולי היית חשה הקלה רגעית אבל בטווח הארוך, ובוודאי מבחינת הטיפול זה לא היה טוב. הרי בסופו של דבר המחשבה היא שבעזרת הטיפול תצליחי להתרומם מעט, שהחגים שלך יהיו שמחים מעט יותר, ולא שהחגים שלך ימשיכו להכאיב, לא רק לך אלא גם לו. דרור