קנאה במטפלת

אני בטיפול למעלה מחמש שנים, עם התלבטויות חוזרות ונשנות האם להמשיך ולבוא שבוע אחר שבוע.אמרתי למטפלת כי לדעתי הטיפול שלנו תקוע מעצם זה שאני לא מסוגלת לומר לה במישרין מה אני באמת חושבת ומרגישה כלפיה. לאמיתו של דבר אני מקנאה במשפחתיות שלה, במערכת היחסים הזוגית שלה ובמוצלחות שלה בכלל. (גם אני נשואה ומוערכת בעבודה). אני מרגישה כי משהו מתפספס בטיפול בשל כך, אך לא מסוגלת לומר לה שאני מקנאה בה ולעיתים ממש מרגישה אותה בשקיפות מלאה,עד כדי הרגשת דברים אישים שהיא חולקת עם בעלה. השנה בניגוד לשנים קודמות לא הבאתי לה דבר לחג, למרות שציינתי בפניה למי כן קניתי, סביר להניח כי זה חלק ממכלול הרגשות שלי כלפיה. האם אכן כך? ומה הלאה?

שלום שגית אכן, נשמע לי שמה שאת מתארת שייך למכלול היחסים בינך לבין המטפלת אני גם נוטה להסכים עם האינטואיציה שלך כי מה שאינך יכולה לומר בטיפול הוא גם מה שתורם לתחושת התקיעות והפספוס. עם זאת, נשמע שאת בדרך הנכונה, כאשר את כבר מסוגלת לרמוז על הקושי ולדבר על הדברים שאינך יכולה לומר. מה הלאה? כמה שיותר פתיחות ודיבור בקשר, כך השקיפות תעבור ממשהו שאת מחזיקה לבד ותהפוך לחלק מהקשר, תאפשר אולי גם לראות את המשך הדרך, מעבר למכשול הנוכחי. בהצלחה בכך דוד