בעיה

שלום, אני כבן 31, נשויי שנתיים, יש לנו ילד בן 3 חודשים. הבעיה היא שאשתי לא מסתדרת עם אימי באופן כזה שהיא לא יכולה לשאת את המחשבה שהיא חלק ממני והיא מציבה לי את "זכות הבחירה": או היא (אשתי) או אמא שלי וזה משהו שלא יעלה על הדעת בכלל... הטענה שלה שאמא שלי עקצה אותה, הקטינה אותה ונתנה לה תחושה שהיא נחותה. הבעיה שהיא לא שיתפה אותי בתחושותייה והכל התפרץ בחודש האחרון...מערכת היחסים שלנו על סף פירוק מאחר והיא לא מוכנה לכל פשרה הגיונית בעניין ויותר מזה היא רצה להרחיק אל ילדנו ממנה לצמיתות... מה עושים?????

שלום יגאל מתיאורך עולה שתחושות שליוו בסתר את הקשר בינך לבין אשתך (ביחס לאמך) הופיעו בחודש האחרון בעוצמה גבוהה והן מובילות לתחושה של משבר, התפרקות אפשרית של הקשר וחוסר-אונים. במידה ואכן הדברים לא דוברו ביניכם נשמע לי סביר שעוצמת הרגשות תהיה כה גבוהה. עם זאת, נקודה זו טומנת בתוכה גם אפשרות של התפתחות הקשר דווקא ושיפור התקשורת בינך לבין אשתך. הנקודה הקריטית כרגע, בעיני, היא אכן שיפור יכולת התקשורת בינך לבין אשתך, כך שאתה תוכל להבין את עוצמת הפגיעה שהיא חשה כבר שנים מול אמך, והיא תוכל להבין את הקושי שלך עם הצורך לבחור בין משפחה למשפחה ואת החרדה שלך מפני התפרקות הקשר איתה. כלומר, אתם צריכים לדבר ולנסות להבין כמה שיותר אחד את נקודת מבטו של השני. ולמעשה, זהו תהליך שכבר התחלתם בו בחודש האחרון,עם תחילת הדיבור על קשייה של אשתך. השאלה החשובה בעיני היא האם אתם מרגישים שתוכלו לברר את הדברים ולהחזיק מעמד יחד ללא עזרה ונקודת מבט חיצונית, או שמא עדיף לפנות לכמה פגישות של טיפול זוגי, שיספקו מקום והבנה לתהליך המתרחש. מתיאורך אני נוטה להמליץ על האפשרות השנייה, כלומר פניה כיום לטיפול זוגי, אך ההחלטה על כך תלויה בעיקר בשניכם וביכולת שלכם לבדוק את האופציה הזו יחד. בהצלחה דוד