ליאת

הייתה פגישה קשה היום. דיברתי בעיניים עצומות על דברים של פעם. היא עזרה לי להשלים משפטים, גימגמתי. אפשר כמה מהמילים שלך? קצת, להתנחם בהן? נועם

שבת שלום נועם, כשאני מנסה להעלות בדעתי את דמותך, יושבת בעיניים עצומות, ומדברת את הדברים של פעם, כמו ילד קטן שצריך לעבור בריצה סימטה חשוכה, נכמר לבי. אני יודעת כמה אומץ צריך לשם כך, כמה הלב דופק, השרירים נדרכים, הנשימה מתקצרת. אני גאה בך מאד על האומץ לצעוד בסימטאות החשוכות של הזיכרון, ומשוכנעת שתצאי מהן מחוזקת וגדולה. שולחת דרישת שלום חמה לנמש