לחץ
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום.. מזה כתקופה ארוכה אני נתון בלחץ מתמיד המתיש אותי ואיני יודע מה לעשות עמ לפתור את הבעיה.. לפני כשנתיים החלטתי ללמוד בחול, עברתי למדינה זרה, בלי לדעת את השפה ומבלי גב ותמיכה כלכלית מאיש, אך ורק עם מה שהספקתי לצבור בשנתיים בהם עבדתי. בחול מצאתי למזלי עבודה כך שסדר היום שלי היה לקום ללימודים ב8 בבוקר לחזור ב3 ישירות לעבודה( ושם ללמוד בשעות מתות) עד השעה 12 בלילה לערך עמ לממן את שהותי בחול. עבדתי 7 ימים בשבוע ולמדתי 5 ימים. לאחר כחודשיים בהם שהיתי בחול לקה אבי בשבץ מוחי קשה ונותר משותק בחצי גוף, הוא סובל מהפרעות בדיבור,בלבול, התקפי זעם וכו. אציין כי אבי היה עמוד התווך של המשפחה וכי בהיותו המפרנס היחיד למשפחה שהתקיימה אך ורק מהכנסתו - הפגיעה בו פגעה קשות במצב הכלכלי של המשפחה. המשכתי ללמוד בחו"ל כשאני בחופשות מנצל את מעט הכסף שהצלחתי לצבור לביקורים בארץ. לאחר כשנה של לימודים בחו"ל (לימודים בהם קצרתי הצלחה מרובה ואף קיבלתי ציוני מצטיין) החלטתי לשוב לארץ וזנחתי את החלום שלי (רפואה...) בארץ התחלתי ללמוד באוניברסיטת תל אביב במחלקה נחשבת (לא רפואה..) בה הלימודים קשים ותובעניים עד מאוד בארץ מצבו של אבי הינו נטל נפשי עצום על המשפחה, מלבד הבעיות הבריאותיות מהן הוא סובל (דלקות ריאות פצעי לחץ וכו) הוא רב לעיתים תכופות עם אימי שכל הטיפול בו (הוא סיעודי) הפך להיות באחריותה, הבלבול ממנו הוא סובל וכמו כן מצבי הרוח המשתנים שלו גורמים לכך שלא ניתן להחזיק מטפלת בבית (ניסיני כבר 15 נמטפלות) המצב הכלכלי קשה שכן, לא אבי ולא אימי זכאים לפנסיה והם מתקיימים מקצבה מגוחכת בת 2000 שח בקצרה, מאדם חיוני וחזק, ספורטאי הפכתי להיות לאדם מוטרד מאוד, הנטל הלימודי, הנטל הכלכלי עלי (לכלכל את עצמי) והנטל הנפשי מלשמוע על הצרות שמספק לנו המצב של אבי בכל יום (מריבה עם אמא, בעיה בריאותית חדשה וכו) גורמים לכך שאני כמעט ולא ישן (כ-4 שעות בלילה) אני חולה בצינון וכאבי גרון כבר חצי שנה ברציפות כאשר בעבר מעולם לא חליתי ובאופן כללי אני מרגיש מצב של "חוסר חשק" כללי... איני יודע מה עלי לעשות עמ לשפר את מצבי שלי....אני לא אדם חלש וממש לא מתכוון להשבר, אבל מכיר בעובדה שלכל אחד יש גבול. הבעיה היא שמאדם חיוני, שיכל לעבוד וללמוד 25 שעות ביממה, הפכתי לאדם לחוץ, כל הזמן מנקרות לי מחשבות "בחלק האחורי" של הראש מה עושים??
שלום בני, הסיפור שלך באמת נוגע ללב, ומדגים כיצד נסיבות חיים שרירותיות יכולות להסית גם אדם חזק ונחוש ממסלול חייו המתוכנן, ולהציב בפניו אתגרים שונים מאלה להם נערך. כרגע, אתה נתון תחת עומס רגשי כבד שגובה ממך מחירים בריאותיים, אקדמיים וכלכליים. זהו מצב לא רצוי, שכדאי לטפל בו בהקדם. אני מציעה לך לפנות ללא דיחוי לשירותי דקאנאט הסטודנטים, ולבדוק אפשרות של סיוע רלוונטי - http://deanstudents.tau.ac.il/ מהיכרות אישית ממושכת עם שירותי הייעוץ, המעניקים סיוע פסיכולוגי לסטודנטים, אוכל להבטיחך רמת שירות ואכפתיות יוצאת מן הכלל. (טל: 03-6408505). מקווה שלמרות הקשיים והמהמורות בדרך, תוכל להמשיך ולחתור אל היעדים שהצבת לעצמך ולהשיגם במלואם. מניסיוני אוכל לספר לך, שלפעמים דווקא הדרך המפותלת, הארוכה והכואבת היא המתגמלת והמספקת ביותר. בהצלחה והרבה בריאות בבית ליאת