מבואסת

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

27/03/2008 | 12:34 | מאת: עדי 24

טוב זה יישמע פתטי אבל אני פשוט לא אוהבת שאומרים לי שאני דומה למישהו בעיקר אם זה מישהי שבעיני לא יפה או מזכירה אפילו אני נחשבת לבחורה שנראית טוב והמון אומרים לי שאני יפה ואז בא מישהו אחד והורס לי הכול אני פשוט יכולה יום שלם להיות מבואסת מזה שאמרו לי את זה כאילו אני חייבת להיות מושלמת בעיני כולם ושכולם יחשבו שאני נראית טוב איך יוצאים מזה איך לא מקשיבים לזה ונותנים לזה להיכנס אליי בכזאת צורה שתהרוס לי את היום??

לקריאה נוספת והעמקה
27/03/2008 | 21:34 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום עדי, עיסוק אינטנסיבי ומטריד במראה החיצוני מעיד בדר"כ על בעיה כלשהי בדימוי העצמי וביכולת שלנו לחיות בשלום עם כל ההיבטים (המחמיאים והפחות מחמיאים) שלנו. המשאלה לשלמות ולמושלמות יכולה לשקף את החרדה שמא משהו מאותם חלקים קשים/מכוערים/תוקפניים/שליליים יבצבץ וייצא מכלל שליטה. אלה סוגיות נכבדות שאפשר וכדאי לדון בהן במסגרת טיפול פסיכולוגי דינמי. ממליצה לך בחום. ליאת

28/03/2008 | 13:38 | מאת: עדי 24

ליאת את כל כך צודקת אבל בבקשה אם תוכלי לתת לי מס טיפים להתמודדות...

28/03/2008 | 18:47 | מאת: ליאת מנדלבאום

עדי, אולי כדי להיכנס לפרופורציות, תוכלי להתנדב ולסייע לאוכלוסיות נזקקות (קשישים, ילדים עם צרכים מיוחדים, עמותות לטובת בעלי חיים, עמותות "ירוקות", וכיוב'), כך תוכלי להעניק משמעות רבה יותר לקיום שלך מלבד המשמעות הפלסטית. כן, אני מתכוונת ליופי הפנימי, אותו יש לטפח במאמץ רב לא פחות מזה שאנו מקדישות לטיפוח היופי החיצוני... התנדבות ועזרה לזולת מחוללות פלאים הן למצב הרוח והן לתפיסה חיובית יותר של עצמנו ושל זולתנו. בהצלחה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית