מצב רוח..

היי ליאת אתמול קרה משהו בתוכי, פתאום הרגשתי טוב (נפשית). משהו בתוכי עשה את הסיבוב שלו ב - 90 מעלות והרגשתי טוב. דבר שלא קרה המון המון זמן. רציתי שהיא תדע, כל כך רציתי, חשבתי להתקשר ולהשאיר לה הודעה, רק שתדע שמרגיש לי טוב, שהנה- גם זה יכול לקרות.. יכול לקרות לי.. גם בתקופות הכי קשות... רציתי להשאיר לה הודעה, כי היה ברור לי שכמו שזה בא, כך זה יכול להיעלם. היה ברור לי שמחר בטיפול אני כבר לא אוכל להגיד לה, לספר לה. אבל לא התקשרתי. לא אמרתי. לא השארתי שום זכר למצב הטוב הזה שפקד אותי לכמה שעות טובות. והיום.. היום שוב קמתי לתוך כאב, פחד, יאוש. קמתי שוב לתוך האני השחור שקיים בי ושולט בי 99% מהזמן. מצד אחד אני חושבת ו"מתענגת" על השינוי שהיה לכמה שעות... בד"כ השינויים שבי כל כך קיצוניים וכל כך קצרי מועד. מצד שני אני כואבת את השינויים האלה שלא בשליטתי. תוהה אם ומתי יעברו לשליטתי. פורים.. כולם הולכים לשמוח, לחגוג, להינות, להתחפש... כולם.. חוץ ממני.. לא יכולה ולא מסוגלת לשמוח, לא לחגוג, לא להינות... ולהתחפש?.. את זה במילא אני עושה כל השנה, אז בפורים אין לזה מעמד מיוחד... אולי פורים זה הזמן אצלי להוריד את המסיכות. מצחיק... בא לי כל כך "לשתות" להגיע למצב של עד-לא-ידע... מצד שני חוויתי לא מעט זמנים של סוג של עד-לא-ידע עם ה"ניתוקים" (שהיא קוראת להם) למיניהם שהפחידו אותי עד מוות, שאיימו עלי בחוסר הידע והוודאות, שייאשו אותי והכאיבו עד מוות. אני כותבת וחושבת... כמה אני מפוצלת, כמה אני קיצונית, כמה הכל כל כך קיצוני אצלי, כמה אני מסובכת ומתוסבכת... אז עדיף שאשתוק... שיהיה פורים שמח, לך ליאת, לאורנה, דרור ולחברי הפורום... (ואולי עד שהוא יגיע לירושלים שוב מצב רוחי ישתנה?.. אולי... אולי לא..) שיר

שלום שיר, אני שמחה שהצלחת לחלוק איתנו את חוויית הטוב, גם אם הייתה קצרה. מישהו כבר אמר פעם, שרגעי האושר הם כה קצרים, עד כי אנו חשים בהם רק אחרי שחלפו. הם גם לא היו בולטים כל כך, אלמלא הופיעו על רקע אותם ה-99% האחרים. החוויה המפוצלת אכן קשה ומבלבלת. אחד האתגרים החשובים הוא ללמוד לחיות בשלום עם השחור והלבן שבחיינו, מבלי לנסות להפוך אותם לאפור אחד גדול. מקווה שחג פורים עלה לרגל, והביא איתו (גם לירושלים) אורה ושמחה בכל זאת :-)) ליאת

מי כמוני יודעת על שחור ולבן... את יודעת ליאת, בד"כ מצבי הרוח משתנים בקיצוניות ובחדות שאין כמותה (180 מעלות). וכך גם ההרגשה של נפילה חזקה אחרי שמרגיש טוב יותר... הפעם גם היה שינוי כזה, אבל היה בו משהו שונה במעט, אני לא בטוחה שאני יכולה להסביר, אבל היה בו משהו נכון יותר, משהו טוב, רגוע, כאילו אני מסוגלת להכיל ולהחזיק ולקבל את הרגעים הטובים האלה בתוכי ברצון, ולא כאילו "סתם שינוי חד במצב הרוח" (ולכן גם כתבתי שהיה שינוי של 90 מעלות, כאילו הזוית הישרה יוצרת איזה בסיס נכון ובטוח).. אני מניחה שלא ממש הצלחתי להסביר, אבל אני מרגישה שאני מבינה אותי, וכנראה שזה מספיק חשוב עד שאדע איך להשתמש יותר במילים ולהסביר את עצמי... :-) עכשיו אני אחרי פגישה איתה (אחרי פעמיים שלא הלכתי מפני שהייתי נורא חולה, אם כי היא דאגה לדבר איתי בטלפון במקום..) כל כך התגעגעתי אליה, אבל כשנכנסתי נורא נורא התביישתי (מוזר שכך מרגישים אחרי ארבע שנים + של טיפול) ולקח לי זמן עד שזה קצת עבר לי.. היה משהו טוב בפגישה היום.. משהו ממלא.. מרגיש לי שוב טוב... טוב שונה כזה... והלוואי שימשיך עוד קצת ככה... שאראה ואוכיח לעצמי שזמנים כאלה יכולים לבוא יותר, במיוחד על רקע 99% השחור. ואת יודעת ליאת? את צודקת, אני מרגישה ומבחינה בטוב, בימים האלה, באופן הזה, מפני שאני בתקופה בה באמת הרקע הקבוע הוא ה- 99% השחור.. אז אולי באמת אפשר להגיד שבכל זאת גם לשחור הזה יש השפעה או תפקיד נוסף.. ואני מחכה ליום ראשון... אז באמת צפויה להיות בירושלים אורה ושמחה... וזה עושה טוב על הלב... :-) תודה רבה על התגובה, שיהיה לך שבת שלום שיר