קנאה במטפלת

שלום, אני בטיפול כבר די הרבה זמן (שנים). לפעמים אני יוצאת מטיפול ולא בא לי לשוב יותר ובכל זאת אני חוזרת וגם מנסה לדבר על הדברים. לא פעם קורה לי שאני לא רוצה לבוא יותר ולראות את המטפלת. לראות כמה שהיא יפה, לבושה במיטב בגדי המעצבים, רגליים מחוטבות מבעד לחצאית והיא עוד מסדרת אותה במהלך פגישה, מאופרת,ממש מושלמת. אני מדברת על המערכת הזוגית שלי ומרגישה שאצלה הכל מושלם, הבעל,המערכת הזוגית,אני אפילו מרגישה מתי היא לא ישנה טוב ומתי כן ואפילו יותר מזה. אני ממש לא מסוגלת לשאת שטוב לה לעומת המערכת הזוגית שלי,למרות שהיא מגלה אמפטיה. אני רוצה לשאול אותה: איך זה אצלך, איך את בכלל יכולה להזדהות איתי?.אני כמובן לא שואלת ולא מעיזה לרמוז לה שכל הטוב שלה צורם לי. אז מה הקנאה שלי עוברת כל גבול?? אני עד כדי כך לא מסוגלת לשאת זאת שאני מעדיפה כבר לא לבוא ולהרגיש עוד יותר את האסימטריה ביננו. מותר לציין שאנחנו כמעט בנות אותו גיל ואולי בשל כך זה כה מטריד ומציק לי.

ענת יקרה, בבקשה - לכי לפגישה הבאה ותאמרי לה את כל זה. פשוט כך. כל מה שכתבת, כולל רגליים מחוטבות והכל... זה כל-כך (כל-כך!) חלק חשוב מהטיפול שלך, עד שאני ממש מצטערת לשמוע שכל זה נשאר בחוץ. את משאירה את ע-צ-מ-ך בחוץ, את עצמך המקנאה, הזועמת, ההורסת, המיואשת, האבודה... אני לא מתפלאת כלל שלפעמים לא בא לך לבוא לשם יותר, משום שככה את באמת לא יכולה לקבל את המענה המדוייק והנוגע במה שאת חשה ב-א-מ-ת. תני לעצמך הזדמנות לקבל זאת... אם תרצי בכך, את מאוד מוזמנת לעדכן אותי, אורנה

אורנה, התשובות שלך תמיד כל כך כנות ואמיתיות ולרוב אני מתחזקת מתשובותיך. אך כיצד ניתן להעז ולומר למטפלת שאני מקנאה בה עד כדי היא יכולת לשאת זאת, זה נראה הרבה מעבר לכוחותיי, גם אם מאוד אשתדל. זה משאיר אותי חשופה לחלוטין (הסרת כל " המגנים" שאני נושאת עימי.) אני לא רואה את עצמי מעזה ואומרת זאת, זה נראה לי חדירה לפרטיות שלה,מעבר למקובל. שוב תודה, ענת.