אני 0

אני מייאשת. אחרי שנה וחצי בטיפול אישי- המטפל אמר שאולי צריך לחפש מקום אחר"לפרוץ" בו, אולי אצלו ההליך מיצה את עצמו... שבוע אחרי זה המטפלת הזוגית אליה אני הולכת עם בעלי יותר משנה שאלה אותי בשביל מה בכלל אני באה. אני יודעת שזה אני יוצרת- כל הזמן שומרת, מתגוננת מסתירה וסוגרת. אבל לא בשביל זה הגעתי אליהם???אני כ"כ יודעת לייצר אצל כולם ייאוש ממני או מיאוס. כל הזמן אני בורחת למחשבות על מוות.נגעלת מעצמי.אז מה הפלא שגם הם??

לא-0 יקרה, זה באמת נשמע איום ונורא לקבל הדהוד משני אנשי מקצוע לתחושת הייאוש והמיאוס-העצמי שאת ממילא מסתובבת איתה. הבעיה היא שכאשר אנחנו מסתובבים בעולם עם כאלה תחושות קשות, סביר שנקבל להן הדהודים מבחוץ, משום שאנחנו רגילים למצוא לכך עדויות והוכחות אינספור... אני מאוד בעד שיהיה לך טיפול, אבל אני חושבת שזה חייב להיות מקום שאת חווה כטוב ומיטיב, כלומר מקום שיכול להכיל ולעזור לך לעבד גם את תחושות המיאוס העצמיות וגם את ההדהודים לכך שאת חווה מבחוץ (כולל מכיוון המטפל/ת כמובן). אני חושבת שבמקומך הייתי מנסה להתעקש עם שני המטפלים שלך, ואם לא נוצר שם שינוי מספק הייתי ממשיכה לחפש עבור עצמי מקום שכזה. בתקווה לתחושות עצמיות קלות יותר, אורנה