זה סיפור בדוי ?!

זה סיפור בדוי ובטח גם קצת לא שפוי .. על ילדה קטנה ויפה שנולדה לה במקום שגוי, עמדתי לי על קו ההתחלה.. שנייה לפני הזינוק .. בטיפול הפסיכולוגי בחיפוש של עצמי וברצון לשקם את החיים שנהרסו בעקבות האונס האכזרי בגיל 18 , וברגעים ספורים האלה .. הכל הפך לו לסיוט לא צפוי , היום אחרי הגילויים על הפגיעה בבית.. אני מרגישה עינוי מתמשך.. וגדול יותר !!!! היום אני מבינה , שחיים שלמים נהרסו לי בגלל ניצול התמימות.. היופי והטוהר שהיו בי .. והילדה הקטנה הזו... כבר לא קטנה .. היא התבגרה .. גדלה ככ .. אפילו ..הצליחה .. להקים משפחה משל עצמה , מתסבר .. שהילדה הזו .. היא אני !!!! התובנות האלה .. ששמתי את עצמי חיים שלמים בהמתנה כזו .. ארוכההההה.. עד לגילוי הנורא הזה .. ככ כואבים אורנה ... וזה מרגיש לו אצלי עמוק בפנים .. שכאילו ואין כבר .. שום נפש בעולם , שתצליח להבין את ליבי , שאין שום נפש בעולם , שתצליח להביא כבר קץ לסבל הרב בתוכי, שאין שום נפש בעולם , שתגמול אותי מהכאב הנצחי .. ושתמחל על פשעי היחידי שהיה .. להיות ..רק , (((ילדה קטנה ויפה )))) .. שגדלה לה בתוך סיפור בדוי , ובטח גם קצת לא שפוי ..!!!! ילדה .. שרק נולדה לה במקום שגוי .. הכל מתערבב לי .. איך ויתכן וקרה דבר כזה נורא ..שנשכח ככ הרבה שנים . איך ?.... איך שתקתי אורנה ?.. איך הם עשו לי את זה ?.. מתי אני אפסיק לשאול את זה . מתי ?... אוףףף איתי ...אורנה מחבקת אותך למרות ובגלל, שרית

שרית, מרגישה את הכאב שלך שנוכח בצורה חזקה מאד, ואת מתארת אירועים כבדי משקל שקשה אפילו לך בעצמך לתפוס ולהאמין שכך קרה. המאבק על האמת, על מתן התוקף לכאב, הכעס, התדהמה מפני העיוורון מובנים כל-כך. אבל, שרית יקרה, קראתי את המילים שלך, נתפסתי על משפט קטן אחד, ואמרתי בלבי, ומתוך מה שלמדתי בתהליך הטיפולי שלי - אמנם נפגעת ונפגעת עד למאד, אך אלו לא חיים שלמים שנהרסו. זאת אמירה קצת גדולה מידי. גם מה שהיה עד עכשיו לא הרוס באופן מוחלט. חושבת שאת אפילו יודעת את זה. יש שם משהו בנוי ואיתן. מעבר לכך, לפניך עוד שנים, ומי שפגע כבר לא שם באמת, הוא כבר לא. נדמה לי שכבר הוזכר כאן בעבר, יש בפנים ילדה נזקקת וחסרת ישע, אבל את בעצמך כבר לא ילדה, ועל אף המשיכה המובנת להמשיך להרגיש שם שם, את כבר לא נמצאת בסיטואציה ההיא. חושבת שיש לך והיו לך רגעי אור. ניתן למצוא, וחייבים למצוא ולבודד, אלמנטים טובים וחיוביים גם עם הדמויות הקרובות שפגעו בך בצורה הכי בלתי נסלחת, אבל היו גם אהובות. קשה עד כדי בלתי נסבל לשמוע את זה, להסכים שזו אפשרות בכלל. יודעת מאד. אבל אין במציאות מפלצת שהיא רע מושלם, כמו שאין טוב מושלם. הפנטזיה מייצרת לנו רע מושלם, כי כך נוח, אבל זה לא נכון... הטיפול ינסה לאפשר לך לחיות, אבל בשונה ממצבך עכשיו, לא להיות עדיין בתוך הסיפור, אלא לחיות ברגיעה יחסית, כשהסיפור (על כל התוקפנות שבו) הוא חלק ממך, חלק מכאיב, לא נשכח, שהוא איתך, אבל שייך לעבר. לפחות לפרקי זמן מסוימים הוא לא יתפוס את כל הנפח כולו. יודעת שקל לרשום והיישום מסובך, ובכל זאת, להזכיר ולדעת גם הם שלב. בתקווה שהזמן, הטיפול, והתהליך יובילו למקום קל יותר. לכולנו. נ.ב. - עוד משהו קטן - מאמינה שקורה שפונים לטיפול, משום שכל מיני דברים מבעבעים מתחת לפני השטח. משהו יכול להוביל אותנו לטיפול באמתלה מסוימת, אך היא מבקשת לפתוח מעין תיבת פנדורה פחות ידועה או מוכרת מן העבר. אז ייתכן שהם עלו לפני השטח בזמן שהיה להם נכון לעלות גם מבחינת האפשרות לעכל אותם. מאמינה גם שההתנהלות הלא מובנת שלנו בכל אותן שנים בתוך מערכות יחסים משונות סיפקה גם צרכים רגשיים שלנו. כי כך זה היה, וכך זה נמשך, ואין כאן הטלת אשמה. בטיפול יש סיכוי להשאיר דברים בשליטה יחסית. וגם לשנות. אז טוב שזה קורה תוך כדי טיפול. מצטרפת לרגע

תודה לך, .. על המילים המרגיעות , תודה שקראת והגבת.. תודה על העידוד ועל היכולת לנתח את הדברים מהצד .. הצלחת לאפשר לי לתפוס מרחק מהכאב ולהסכים עם ההיגיון שעומד מאחורי המילים ..שכתבת סופש רגוע . ושיהיה טוב.. שרית

שלום שרית, אני יודעת שלעיתים קרובות לעמוד מול הדברים, להתמודד איתם באמת, להיות במגע מלא עם הכאב שבתוכנו - מביא אותנו לחוש רע יותר, לפחות באופן זמני. אני מאוד מאמינה שזוהי ירידה לצורך עלייה, ושההיכרות העמוקה יותר עם עצמנו היא מפתח חשוב לחיים מודעים וטובים יותר. שולחת כוח וצידה לדרך, אורנה

תודה על הכוחות והצידה לדרך.. :-) . תודה אורנה מעריכה המון מכל הלב . שרית