שאלה מציקה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אם בתחילת הטפול (לפני שנתיים) המטפלת הניחה יד על גבי בתור הפגנת תמיכה בקושי שלי ויותר מאוחר ציינה שבמגעה הרגישה ממני קור וקפאון רגשי (מה שהיה נכון מאוד בזמנו - הייתי בשוק שהיא העזה להניח יד על כתפי ו'לחדור לטריטוריה שלי'... שנה ומשהוא אחר כך כתבתי לה מייל ראשון בו שיתפתי אותה ברגשות קשים מאוד ששכנו בתוכי, לגבי ולא היה לי האומץ להוציא אותם בתוך מסגרת הפגישה פנים מול פנים. במכתב גם ציינתי שהייתי מאוד רוצה להצליח להרשות לאנשים להתקרב אלי ולתת חבוק כשאני צריכה אותו.. וכמה קשה לי שאני לא שם... בפגישה הבאה עם המטפלת, בסיום הפגישה היא ניגשה אלי ורצתה להניח שוב יד על כתפי כאות תמיכה אולם אני הרגשתי צורך עז לברוח לצד השיני של החדר ולאמר לה באופן ברור: אל תגעי בי! אני עדין לא שם.. אני מפחדת מזה.. (הסתבר יותר מאוחר שתגובה זאת הביעה פחד מאינטימיות רגשית) כמובן שהיא כיבדה את רצוני והניחה לי מיד. עכשיו הבעיות מתחילות: טפול הוא ענין מסובך כפי שידוע לכולכם. לרוב המטופל נמצא במצב מאוד רגיש וכך היה איתי בהתחלה ואכן, בעקבות המטפלת והטפול הטוב והנכון, תוצאות הטיפול הופיעו והתחלתי להרגיש טוב יותר בחיי האישיים כמובן שהרגשה זאת השתקפה החוצה. לאחרונה אני עוברת טלטלות חיצוניות שמביאות לטלטלות רגשיות מפחידות (ומזל שאני עדין בטפול) ואני שוב חוזרת למצב המעורער והרגיש.. שונה ממה שהיה בעבר, היום אני מרגישה צורך בחבוק תומך מהמטפלת ואני לא יודעת אם זה יש לי הכח לשתף אותה בזה? מה עם העקרונות שלה מסתימים ועומדים פה?? מה עם היא תסרב?? זה נכון שבכל שאלה יש מצב שתהיה תשובה שלילית אבל אני לא יודעת אם אני מסוגלת להתמודד עם ה'לא' עכשיו במיוחד שסופסוף אני מרשה לעצמי להרגיש שמותר לי להתרפק על מישהו.. מותר לי שיתמכו בי... אני לא צ-ר-י-כ-ה להשאר לבד... ושוב, המטפת מדגישה שהיא איתי ותומכת בי בתהליך, אבל מה אם היא תגיד לא לחבוק? קשה לי למצוא את הקו הבריא של תמיכה... אני לא מכירה אותו... צריכה עזרה. צריכה תמיכה חמה.
שלום לך, לדעתי טיפול מתמקד בדיבור. לכל ההישגים שניתן להגיע בטיפול מגיעים דרך דיבור וללא צורך במגע פיזי. ברור לי הצורך שלך שיחבקו אותך שיתמכו בך. ואכן בתוך טיפול ניתן לתמוך ואני בטוח שהמטפלת לא תסרב לבקשה שכזו לתמוך בך. אבל לגבי חיבוק, ייתכן והיא תסכים וייתכן ולא. אין בכך כדי לומר שהיא לא איתך או לא מחבקת אותך בדרכה היא. חשוב לדעתי שתוכלי לומר לה מה את צריכה ממנה, גם אם לא בהכרח תקבלי מימוש מלא של רצון זה. אם לא תאמרי לה זה יישאר מעין סוד שלך מולה, ואולי אפילו תרגישי עם הזמן תרעומת עליה שהיא לא מבינה שזה מה שאת צריכה. דרור
...כאן כבר העסק ניהיה מסובך יותר\מפחיד יותר. טוב, כנראה שאני פשוט צריכה להתמודד. זה לא יהיה פשוט :(
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
